החתימה של אושר דוידה במכבי תל אביב בקיץ שעבר נראתה לרבים כמו קלישאת כדורגל ישראלי מוכרת; כדורגלן ישראלי ומחזיק בהצעה מחו”ל? קודם כל צא לאירופה, וגם אם ה”הטיול” לא יהיה מוצלח במיוחד, תהנה מהיצע השחקנים הישראלים הבכירים הדל בשוק ותנצל זאת כדי לחזור לחוזה שמן באחת הקבוצות הגדולות.
הקלישאה הזו התלבשה בדיוק על סיפורו של אושר דוידה. לא מעט גבות הורמו כשמכבי ת”א בחרה לשלם כ-800 אלף אירו פלוס בונוסים שיכולים להגיע עד כדי 1.4 מיליון, עבור שחקן הכנף שרשם 23 הופעות במדי סטנדרט ליאז’ הבלגית, כשרובן ככולן מהספסל, ללא אף שער ובישול. כמעט שנתיים חלפו מאז, וכעת, רגע לפני משחק העונה מול הפועל באר שבע הערב (שני, 20:30), עושה רושם שגם גדולי הסקפטיים כבר מבינים את ההשפעה האדירה של דוידה על משחק ההתקפה של אלופת המדינה.
אם לומר את האמת, הביקורות שנשמעו דאז היו אמת לשעתה. דוידה, שלמי שלא יודע התחיל את דרכו במכבי ת”א וחצה את הכביש להפועל בנערים ג’, נתפס לאורך כל השנים כשחקן עם טונות של כישרון ברגליים, אך גם ככזה שחסר לו משהו כדי לעשות את קפיצת המדרגה כדי להפוך לשובר שוויון אמיתי. הדריבל תמיד היה שם, אך גם הבעיות בקבלת ההחלטות, ובאינטנסיביות שלא תמיד הייתה ברמה הגבוהה ביותר.
אושר דוידה (רדאד ג'בארה)זה בא לידי ביטוי גם בחוסר ההתאקלמות שלו בבלגיה. בסטנדרט ליאז’, דוידה נדרש לתפוס את כל קו ימין, ובאותו שלב בקריירה, בוודאי בליגה חזקה ואינטנסיבית הרבה יותר מליגת העל הישראלית, הוא עדיין לא היה בשל לעשות את זה. ההרפתקה בבלגיה בסופו של דבר הסתכמה בכך שסטנדרט, שרכשה אותו ב-1.6 מיליון אירו מהפועל ת”א אחרי עונה של 8 שערים בליגה, הסכימה לשחרר אותו למכבי ת”א במחצית מהסכום.
גם ההתחלה בקריית שלום לא הייתה קלה. עד חודש מרץ, דוידה פתח בהרכב בארבעה משחקים בלבד. למרות שכמעט בכל פעם ששיחק הוכיח את עצמו, רובי קין העדיף לא פעם שחקנים אחרים לפניו, ונקודת המפנה הגיעה בסוף חודש פברואר, במשחק מול הפועל באר שבע. אז, המאמן האירי פתח עם יונס מאלדה באגף ימין, אך לאחר שזה נפצע בדקה ה-40 (וגם לא בדיוק הרשים לפני כן), דוידה עלה מהספסל. המשחק הזה היווה ציון דרך עבור השחקן, שסחרר את שחקני הגנת האורחת, היה הטוב ביותר על כר הדשא, בעט את הבעיטה שהובילו לריבאונד ולשער הניצחון של מילסון ובעיקר, גרם לקין להבין שמקומו על הדשא ולא לידו על הספסל.
אושר דוידה ופליסיו מילסון בטירוף (ראובן שוורץ)מאותו משחק, דוידה ביסס את מקומו ב-11 למשך כמעט כל המשחקים עד לסיום העונה, והתגלה כמשפיע. הוא סיים את אותה עונה עם שישה בישולים וארבעה שערים בכל המסגרות וכפקטור משמעותי בזכייה של הצהובים באליפות. אלא שזו הייתה רק ההכנה לקפיצת המדרגה הגדולה באמת, שהגיעה העונה.
לא מזמן ערך משפיען הרשת ירין מבין סרטון עם שחקני מכבי ת”א. הוא הגיע לאימון פתוח של האלופה ושאל את השחקנים שאלות על חבריהם לסגל, כשאחת השאלות הייתה “מי הכי מפחד מהמאמן?”, התשובה של כולם, פה אחד, הייתה אושר דוידה. אז אולי פחד היא לא המילה הנכונה, אבל ניתן להבין מהקונצנזוס בקרב שחקני מכבי ת”א שדוידה לוקח מאוד ברצינות את הדברים שנאמרים לו ע”י לאזטיץ’, וזה בא לידי ביטוי על המגרש.
השיפור של דוידה בא לידי ביטוי במספר אופנים. ראשית, ניכר שהוא שיפר גם את היכולת האישית שלו, אפילו ברמה הטכנית. אם בעבר הוא היה שחקן של “וואן טריק פוני” כפי שנהוג לומר, כיום, בזכות העובדה ששיפר באופן משמעותי את השימוש שלו ברגל ימין, החלשה שלו, הוא מצליח לקחת מגנים לאחד על אחד על הקו ולבשל בכדור רוחב.
אבל השיפור המשמעותי ביותר של דוידה הוא ברמת העבודה שלו על המגרש. “אני מכיר אותו עוד כשהיה ילד, תמיד היו לו איכויות, אבל הוא לא היה אינטנסיבי ונייד כמו שהוא היום”, מספר פרשן פודקאסט מכבי ת”א ב-ONE, אורן קדוש. “הייתה לו את המהירות, את הכוח, אבל הוא לא היה עושה את זה לפרקי זמן ארוכים במשחק, היום זה הרבה יותר יציב אצלו. הוא מאוד מחויב, עושה מה שהמאמן מבקש ממנו”.
אושר דוידה מול מיגל ויטור (רדאד ג'בארה)אם הזכרנו את חוסר היכולת של דוידה לשחק כשחקן כנף שתופס את כל הקו כאחת הסיבות לחוסר ההתאקלמות שלו בבלגיה, הרי שבמערך של ז’רקו לאזטיץ’ העונה, דוידה נדרש לעשות בדיוק את זה, ועושה את זה על הצד הטוב ביותר. “הוא מייצר את מה שהוא מייצר בתפקיד שהוא לא אידאלי עבורו” אומר קדוש, “לאזטיץ’ לא נותן לו להיכנס לאמצע, רק לאחרונה קצת יותר. הוא פחות עושה את החיתוך למרכז שהוא אמור לעשות כווינגר אמיתי שנכנס למרכז ומאיים על השער, ומראה שהוא יכול לייצר עוד הרבה יותר. הוא מאוד שלם, גם מבחינה טקטית הוא עובד מאוד חזק, הוא לא מרפה, לוחץ מצוין”.
בכדורגל המודרני, משחקני כנף מצופה להביא מספרים בדיוק כמו מחלוצים. דוידה עשה קפיצת מדרגה גם בהיבט הזה העונה, כשהוא עם 6 שערים ו-7 בישולים בליגה, כאשר שלושה שערים ושני בישולים הגיעו בפלייאוף. מדובר במספרים סבירים, אך בתרומה שלו על המגרש, כמו למשל דחיפת הכדור במסירת מפתח לגבי קניקובסקי בשער השני מול הפועל חיפה, או בכדור שהוציא עם הפאלש ולא נרשם כבישול לפטאצ’י, לדוידה יש לא מעט פעולות שאמנם לא נרשמות בסטטיסטיקה היבשה כגול או בישול, אך מהוות גורם מרכזי לשערים שמכבי ת”א כובשת.
ועדיין, אם יש תכונה אחת שדוידה צריך ואף חייב לשפר כדי להיות מפלצת של מספרים, זו הסיומת. המהירות שלו, עם ובלי הכדור, מאפשרת לו להגיע לכמות גדולה של מצבים, אך לא פעם הוא לא מספיק מרוכז מול השער. “כל שחקן צריך לשפר הרבה דברים, אבל הוא מאוד מגוון. באופן יחסי למה שיש בליגה שלנו, בנבחרת שלנו, זה שחקן שצריך להיות שם. חד משמעית. זה שהוא לא היה בנבחרת עד היום זה ההזוי בעיניי” אומר אורן קדוש על השחקן, שעדיין לא זוכה לקרדיט מהמאמן הלאומי רן בן שמעון. אולי ברגע שישפר את הסיומת שלו ויהפוך לשחקן של דו ספרתי שערים בעונה, המאמן כבר לא יוכל להתעלם ממנו.
אושר דוידה חוגג (רדאד ג'בארה)עדיין מופיע להלדר לופס בסיוטים
במשחק הקודם מול הפועל באר שבע, מי שזכה למיטב הכותרות היה ווסלי פטאצ’י. הברזילאי רשם מחצית ראשונה מושלמת עם צמד, בישול וסחיטת כרטיס אדום, אך מי שצפה במשחק יודע שכל זה לא היה קורה בלי הופעת שיא של דוידה, שעדיין מופיע להלדר לופס בסיוטים.
המגן השמאלי של ב”ש, שנחשב בעיניי רבים לטוב בליגה, בטח העונה, ירצה לשכוח את המפגש עם שחקן הכנף של מכבי ת”א, שפשוט עשה מולו מה שהוא רוצה, ניצל את הטעות שלו בדרך להחמצה שהובילה לשער היתרון של פטאצ’י, לקח אותו לטיול וסחט עבירה על סף הרחבה שדרכה כבש דור פרץ את השני ובישל את השלישי בתנועה אדירה לעומק וכדור עומק מדויק. אגב, זו לא הייתה הפעם הראשונה שדוידה נהנה מול לופס, שכן גם בעונה שעברה, הוא בישל מולו בצורה נהדרת את שער הניצחון לערן זהבי ב-0:1 בטרנר. עד כה, ניכר שהמצ’אפ מול הפורטוגלי עושה לו טוב.
דוידה הציג בניצחון 1:3 בטרנר את כל סט היכולות הרחב שלו. זה לקח קצת זמן, אבל בגיל 24, נדמה שמי שסומן עוד מהילדים ונערים ככישרון גדול, מתחיל להתפתח למה שציפו ממנו להיות – שחקן מוביל בקבוצה גדולה. כעת, בטח אחרי ההופעה שלו במשחק הקודם, העובדה שהיריבות כבר מתכוננות אליו הרבה יותר תעמיד בפניו אתגר גדול יותר. אם הוא יצליח לעמוד בו, יהיה זה צעד משמעותי עבור מכבי ת”א לעבר ניצחון במשחק שבסבירות גבוהה יקבע את זהות האלופה.
הלדר לופס מול אושר דוידה (רדאד ג'בארה)