עכשיו זה חתום, סופי ורשמי; ברצלונה היא אלופת ספרד כאשר היא חותמת עונה נהדרת וזוכה בדאבל, לאחר שהניפה גם את גביע המלך לפני כחודש. עם עונה שתיכנס להיסטוריה, הקבוצה של האנזי פליק הציגה מכונה התקפית מהמשובחות שנראו בכדורגל העולמי בשנים האחרונות, אך מעבר לכך, ברצלונה של העונה היא ממש לא רק יופי, אלא גם האופי.
אם בשנים האחרונות התרגלנו לראות את ריאל מדריד חוזרת ממצבים שנראו בלתי אפשריים, העונה, הייתה זו בארסה. הדבקות של האנזי פליק בשיטת הלחץ הגבוה וקו ההגנה הגבוה גרמו להגנה של ברצלונה להיתפס את המכנסיים למטה לא מעט, אך היא גם זו שהפכה את בארסה לקבוצה שמסוגלת להתפוצץ בכל רגע נתון בחלק הקדמי והחזירה את ההרתעה אל מול הקבוצות היריבות, שידעו שגם יתרון של שני שערים במחצית השנייה הוא שברירי אל מול המכונה ההתקפית המשומנת מקטלוניה. עכשיו, כשזה כבר סגור, זמן להיזכר בקאמבקים הגדולים של האלופה.
פתיחת העונה בישרה על הבאות
צריך לומר את האמת; בפתיחת העונה, לא יותר מדי אנשים נתנו לברצלונה סיכוי ללכת עד הסוף. ריאל מדריד עמדה במרכז הכותרות (ובצדק) עם ההחתמה הנוצצת של קיליאן אמבפה, כשרבים אפילו שמו את אתלטיקו כמועמדת לכס המלכות לפני הקטלונים. אלא שכבר בפתיחת העונה, ניתן היה לראות שפליק, ללא רכש כלל מלבד דני אולמו ועם אותו בסיס בדיוק שהשאיר אחריו צ’אבי מהעונות הקודמות, הצליח לבנות קבוצה שקורצת מחומר של אלופה.
כך, ללא יותר מדי ציפיות, עם שבעה ניצחונות רצופים, ברצלונה רשמה את פתיחת העונה הטובה ביותר שלה מאז עונת 2013/14, והשנייה הכי טובה שלה בהיסטוריה אחרי הקבוצה של טאטה מרטינו שרשמה דאז 8 כאלה. בכל אופן, בהתחלה לפחות, זה לא היה קל כמו שזה נשמע. הניצחונות הראשונים היו דחוקים ושלושתם היו באותה תוצאה – 1:2.
כבר אז, ניתן היה לראות שבארסה של העונה היא לא קבוצה שחוששת מכניסה לפיגור, ובשניים מהם, היא רשמה קאמבקים בדרך לניצחונות; במחזור הראשון, צמד של לבנדובסקי במסטאייה קבע מהפך ו-1:2 על ולנסיה, כשבמחזור השלישי, פדרי ודני אולמו שעלה מהספסל להופכת בכורה חלומית, הפכו במחציתה השנייה פיגור בווייאקס, מגרשה הביתי הלא פשוט של ראיו וייקאנו.
שער ניצחון ענק! בכורה חלומית לדני אולמונוקאאוט בקלאסיקו הראשון
קאמבק אמנם לא היה פה, אך אי אפשר שלא להתייחס להצגה בברנבאו, שהייתה ציון דרך בעונה של בארסה ובמידה רבה גם סימנה את הדרך שבה היא הולכת. הקבוצה של פליק הגיעה לקלאסיקו הראשון של העונה אחרי שכבשה 15 שערים בארבעת המשחקים שלפני כן בכל המסגרות, כולל 1:4 ענק על באיירן מינכן בליגת האלופות.
לקלאסיקו אי אפשר להגיע “שאנן”, ועדיין, ייאמר לזכותו של האנזי פליק שבשום שלב של העונה, הוא לא איפשר לשחקנים שלו להרגיש שהם “טובים מדי”, או להוריד רגל מהגז. פליק הכניס לברצלונה את ה”אופי הגרמני” שהתווה גם בזכייה הגדולה עם באיירן מינכן בליגת האלופות, משם בארסה עדיין זוכרת לו את ה-8:2 הבלתי נשכח, ואפשר לומר כי ישנן נקודות דימיון רבות בין באיירן ההיסטורית ההיא, לברצלונה הנוכחית. המרכזית שבהן, היכולת לבצע בליץ ולכתוש את היריבה בתוך דקות בודדות, כשהיא לא עוצרת גם אחרי הראשון, השני והשלישי, ותמיד רוצה ורעבה לעוד.
וזה בדיוק מה שהיה במפגש הראשון מול ריאל מדריד. אחרי מחצית ראשונה מאופסת, בה שחקני ריאל נתפסו לא פחות משמונה פעמים בנבדל אך לא בעטו למסגרת פעם אחת, במחצית השנייה ברצלונה מימשה את השליטה בדרך למופע בלתי נשכח. זה התחיל עם צמד של רוברט לבנדובסקי בתוך שתי דקות, המשיך עם לאמין ימאל שהפך באותו משחק לכובש הצעיר בתולדות הקלאסיקו קבע שלישייה בתוך 22 דקות וראפיניה שקינח בדקה ה-84 עם הרביעי וקבע רביעייה בחצי שעה בדיוק, שהמחישה עד כמה ברצלונה מודל 2024/25 היא קבוצה חסרת רחמים.
לספרי ההיסטוריה: 0:4 ענק לבארסה בברנבאו!מי זוכר את המשבר?
אין הרבה אלופות לאורך ההיסטוריה, אם בכלל, שחוו משבר כפי שחוותה ברצלונה העונה. דווקא אחרי ההצגה בקלאסיקו ועוד שני ניצחונות שהגיעו אחריו וכשרבים כבר הכתירו אותה כ”קבוצה הטובה בעולם”, פתאום משהו לא עבד. עד כמה לא עבד אתם שואלים? 5 נקודות מ-21 אפשריות בשבעה משחקי ליגה רצופים בהם הקטלונים רשמו ניצחון אחד, וארבעה הפסדים, כששלושה מהם בבית, כשהכואב ביותר היה האחרון, בו הקבוצה איבדה יתרון בדרך להפסד כואב במיוחד 2:1 לאתלטיקו בדקה ה-96 במשחק העונה.
למזלה של ברצלונה, פגרת חג המולד הגיעה בדיוק בזמן כדי לעצור את כדור השלג השלילי. עם ממוצע גילאים של 25, לברצלונה הסגל הצעיר ביותר מבין כל 20 הקבוצות בלה ליגה, מה שעוד יותר מעצים את ההישג של פליק והצוות המקצועי בכך שהצליחו להרים מחדש את הקבוצה שכבר התדרדרה למקום השלישי. הזריקה המורלית שהקטלונים כל כך היו צריכים הגיעה בחודש ינואר; הקבוצה יצאה למשחקי הסופר קופה בערב הסעודית ופתחה את 2025 בצורה מושלמת, עם 0:2 על בילבאו ו-2:5 ענק בקלאסיקו, ומשם, כבר כמעט ואי אפשר היה לעצור את האלופה, שחזרה לרקוד על המגרש, עם ארבע חמישיות ושביעייה אחת בתוך תשעה משחקים בפחות מחודש בכל המסגרות.
שחקני ברצלונה חוגגים (רויטרס)הנקמה באתלטיקו, הקאמבק מול סלטה וההיסטוריה בקלאסיקו
חוזרים לתכונה המרכזית שאפיינה את הדאבל של בארסה – האופי. מעטות הקבוצות שהיו מצליחות לחזור מפיגור כפול החל מהדקה ה-70 מול אתלטיקו מדריד במטרופוליטנו לניצחון 2:4, אבל זה בדיוק מה שעשתה ברצלונה בחודש מרץ המאחרון. אחרי שסורלות’ כבש את השני של הקולצ’ונרוס 20 דקות לסיום, הגיעו לבנדובסקי (72’), פראן טורס (78’ ו-98’), ולאמין ימאל (92’) שקבעו רביעיית ענק בתוך 20 דקות כולל צמד שערים בתוספת הזמן שסימנו את אחד הניצחונות הגדולים של העונה, ובכלל, אפשר לומר שבשנים האחרונות.
וזה לא קרה רק שם. חודש חלף, ושוב בליץ של ברצלונה הצליח להפוך את הבלתי אפשרי, לאפשרי ביותר. זה קרה מול סלטה ויגו, במשחק בית בו בורחה איגלסיאס קבע 1:3 עם שלושער ענק עבור סלטה בדקה ה-62, אלא שאז, בדומה למשחק מול אתלטיקו, בארסה שוב חזרה תוך שש דקות בלבד, כשדני אולמו וראפיניה קבעו שוויון בזק. עמוק בדקה ה-98, פנדל של ראפיניה קבע עוד ניצחון ענק.
והקינוח הגיע, איך לא, בקלאסיקו. מאז עונת 1982/83, אף קבוצה לא הצליחה לנצח ארבעה משחקי קלאסיקו בעונה אחת, ובדקה ה-14 של המפגש האחרון בין הקבוצות במונז’ואיק, נדמה היה שגם ברצלונה לא תצליח לשבור את הסטטיסטיקה. אמבפה כבש צמד והימם את האצטדיון הקטלוני, אלא שאז, בארסה כמו בארסה של העונה, עשתה את מה שהיא יודעת יותר טוב מכל אחת אחרת – בליץ. אריק גאסיה, לאמין ימאל וראפיניה פעמיים כבשו רביעייה לרשת של היריבה המרה בתוך 26 דקות והחזירו את האלופה מפיגור כפול ל-2:4 היסטורי והיסטרי עוד בתוך המחצית הראשונה, דבר שלא קרה עד אז במשחקים בין הקבוצות מעולם. ריאל עוד הספיקה לצמק במחצית השנייה ל-3:4, במשחק שסגר סופית את סיפור האליפות.
משחק היסטורי: 3:4 משוגע לבארסה בקלאסיקו!הכדורגל היפה חזר
זו האליפות השנייה של ברצלונה בשלוש השנים האחרונות, אבל היא מרגישה כמו הראשונה מזה הרבה מאוד זמן. זכייה באליפות היא הישג מרשים לכשעצמו, אבל צריך להודות; גם באליפות שהשיג צ’אבי בעונת 2022/23, לא התקבלה באמת התחושה ש”ברצלונה חזרה”. אז כן, בארסה זכתה בתואר, אך עשתה זאת בעיקר על טהרת משחק ההגנה עם 20 שערי חובה, עם מאזן שערי של 70 שערי זכות ולא מעט משחקים מעוררי פיהוק שלא ממש תאמו את ה-DNA הקטלוני.
העונה, זה כבר היה סיפור אחר לגמרי. הייתה זו עונה שבה אוהדי ברצלונה חזרו לראות את הקבוצה המלהיבה לה חיכו כל כך הרבה זמן, למעשה מאז סיום עידן ליאו מסי. הלחץ הגבוה (גם במחיר של ספיגת שערים), השליטה העדיפה בכדור על כל היריבות ומשחק הצירופים המושלם בהתקפה, גם כאשר אחד מהטריו לאמין ימאל – ראפיניה – לבנדבוסקי חסר, 95 שערי זכות (והרגל עוד נטויה) והעובדה שבקבוצה שוב משחק מי שנחשב כבר היום, בגיל 17, לשחקן הטוב ביותר בעולם, החזירו את ברצלונה לגדולתה, כשהזכייה בדאבל מרגישה כמו חותמת לעונה שבה בארסה, לראשונה מאז עזיבתו של מסי, השלימה את תהליך ההבראה שלה.
שחקני ברצלונה (האתר הרשמי של ברצלונה)
לאמין כבש שער משוגע, ברצלונה אלופת ספרד!