זו עונה מיוחדת. קריסטל פאלאס זכתה בגביע האנגלי והניפה את התואר הראשון בכל 120 שנות קיומה. ניוקאסל זכתה בגביע הליגה, וזה התואר הראשון שלה מאז 1955. בולוניה זכתה בגביע האיטלקי, וזה התואר הראשון שלה מאז 1974. גו אהד איגלס זכתה בגביע ההולנדי, וזה התואר הראשון שלה מאז 1933. ואפילו הארי קיין זכה בתאר הראשון בקריירה בגיל 31.
אז אולי גם הגיע הזמן של טוטנהאם, בה בילה קיין את רוב הקריירה, לשבור בצורת משלה? היא אמנם לא ארוכה כמו האחרות, בסך הכל 17 שנה מאז גביע הליגה ב-2008, אך לאוהדיה היא עדיין מרגישה כמו נצח. התואר האירופי האחרון של התרנגולים היה ב-1984, אז גברו איכשהו בפנדלים על אנדרלכט בתום הגמר הכפול בגביע אופ"א. ההמתנה הייתה ארוכה מדי, וכעת משתוקק המאמן האוסטרלי, אנג' פוסטקוגלו, לשים לה קץ בגמר הליגה האירופית נגד מנצ'סטר יונייטד – זה הרי מה שהוא הבטיח לעשות באופן נחרץ בתחילת העונה.
"אני תמיד זוכה בתואר בעונה השנייה", הכריז פוסטקוגלו. והוא צודק עובדתית. כאשר החל את הקריירה על הקווים אי שם במאה שעברה, הוא הוביל את סאות’ מלבורן לאליפות בעונתו השנייה ב-1998. עם בריסביין רואר הוא לקח אליפות כנגד כל הסיכויים בעונתו השנייה ב-2011. ב-2013 מונה פוסטקוגלו למאמן נבחרת אוסטרליה, ותוך שנתיים הצעיד אותה לאליפות אסיה. הוא נחת ביפן, ביצע מהפכה ביוקוהמה מרינוס, הפך לאחד המאמנים המרתקים ביותר שדרכו בארץ השמש העולה ולקח אליפות בעונתו השנייה ב-2019. עם סלטיק הוא לקח באופן טבעי אליפות כבר בעונתו הראשונה ב-2022, אך בעונתו השנייה השלים טרבל, וכך נסללה דרכו לתפקיד המאתגר בצפון לונדון.
הארי קיין. אפילו הוא זכה בתואר (רויטרס)לפוסטקוגלו יש הסבר פשוט לכך. "בעונה הראשונה מלמדים את העקרונות ומניחים את היסודות. בעונה השיניה קוצרים את הפירות. זה מה שתמיד קורה אצלי. אני לא אומר דברים אם אני לא מאמין בהם", הוא הסביר לכל מי שרצה לשמוע בקיץ האחרון. והרי היסודות אכן הונחו לכאורה. את העונה שעברה סיימה טוטנהאם במקום החמישי, ופספסה העפלה לליגת האלופות על חודן של שתי נקודות בגלל שהפסידה הרבה יותר מדי במחזורי הסיום. הסגנון היה אטרקטיבי, השיטה של האוסטרלי יושמה ללא עוררין, ולקהל הייתה תקווה אמיתית לקראת העונה החדשה – בוודאי אחרי שאברטון הובסה 4:0 במשחק הבית הראשון בליגה.
ואולם, התואר אולי יגיע, אבל יהיה מגוחך לדבר על בנייה הדרגתית, כי התוצאות מדהימות, לרעה. טוטנהאם מדורגת במקום ה-17, עם 38 נקודות בלבד מ-37 מחזורים שהניבו 21 הפסדים – הנתון הגרוע ביותר בתולדות המועדון בליגה של 20 קבוצות. אלמלא שלוש העולות החדשות – לסטר, איפסוויץ' וסאות’המפטון – היו כה חלשות בדרך חזרה לליגת המשנה, טוטנהאם הייתה עלולה להיות מעורבת באמת ובתמים במאבקי הישרדות. ואגב, היא "הצליחה" להפסיד באצטדיונה הביתי גם ללסטר וגם לאיפסוויץ'. במצטבר יש לשתיהן חמישה ניצחונות חוץ. 40 אחוזים מהם הגיעו על חשבון טוטנהאם. בלתי נתפס זה אנדרסטייטמט.
אנג'ה פוסטקוגלו לא מאמין (רויטרס)ואולם, הנה עוד משהו בלתי נתפס. למרות שזו אחת העונות הגרועות בתולדות טוטנהאם, יש לה הפרש שערים חיובי. במאזנה 63 שערי זכות – בדיוק כמו ליריבה המושבעת צ'לסי שמקווה להעפיל לליגת האלופות. רק ליברפול, ניוקאסל, ארסנל, מנצ'סטר סיטי וברנטפורד כבשו יותר ממנה. למעשה, רק האלופה האדומה מאנפילד הבקיעה הרבה יותר ממנה. טוטנהאם של פוסטקוגלו היא קבוצה שמסוגלת למצוא את הרשת פעם אחר פעם מול כל יריבה. יש לה שבעה ניצחונות ליגה בהפרש של שלושה שערים ומעלה. בנובמבר, כאשר מנצ'סטר סיטי רק נקלעה למשבר, באו התרנגולים והביסו אותה 0:4 בחוץ בתצוגת תכלית.
את מנצ'סטר יונייטד ריסקה טוטנהאם 0:3 באולד טראפורד בספטמבר, כאשר היא עדיין נחשבה לקבוצת צמרת לכל דבר, ואולי אפילו הסוס השחור במאבק האליפות. ההרחקה של ברונו פרננדש במחצית הראשונה עזרה, אבל המערך של פוסטקוגלו עבד מצוין בכל מקרה. ובכל הקשור למפגשים מול השדים האדומים, הוא עבד תמיד. המותחן בגביע הליגה הסתיים ב-3:4 משוגע לזכות טוטנהאם בדצמבר. בפברואר, במשחק הרבה יותר מאופק מבחינת כיבושים, הסתפקו התרנגולים בשער מוקדם של ג'יימס מדיסון כדי לנצח 0:1. כלומר, לקראת גמר הליגה האירופית בבילבאו ביום רביעי, יש להם מאזן מושלם מול היריבה העונה. למעשה, פוסטקוגלו לא הפסיד למנצ'סטר יונייטד כלל מאז החל את הקדנציה. כדי להיזכר בניצחון האחרון של מנצ'סטר יונייטד על טוטנהאם צריך להרחיק עד אוקטובר 2022, אז הבקיע פרד לרשתו של הוגו לוריס. זה לא באמת היה ממש מזמן, אבל איכשהו מרגיש כמו היסטוריה די עתיקה.
שחקני טוטנהאם (רויטרס)אז איך בעונה בה מסוגלת טוטנהאם לתת לפרקים הצגות מרהיבות היא התדרדרה לשפל כה מביש? לשם התחלה, ההגנה אף פעם לא הייתה יציבה, וסף השבירה היה נמוך, מה שגרם לקבוצה להפסיד גם כאשר הכל היה לכאורה לטובתה. למשל, שבוע אחרי שחגגה שלישיה באולד טראפורד, הובילה טוטנהאם 0:2 בברייטון במחצית והייתה קרובה לפסגה. היא הפסידה אז 3:2. בדצמבר, כאשר כדור השלג החל להתגלגל, היא ניצלה שתי מעידות של מארק קוקורייה כדי לעלות ל-0:2 מהיר בדרבי הטעון נגד צ'לסי. הכחולים ניצחו לבסוף 4:3. שבועיים מאוחר יותר, כבשה טוטנהאם שלישיה גם מול ליברפול, אבל הפסידה 6:3, אז זה לא ממש עודד את הקהל.
הארגון ההגנתי היה חסר מלכתחילה לקבוצה שדוגלת בלחץ גבוה ונוטה להפקיר את העורף, אבל אז הגיעו הפציעות של כל הבלמים, והעסק קרס באמת. כריסטיאן רומרו, מיקי ואן דר ואן, ראדה דרגושין, בן דייויס – כולם נעדרו במשך תקופות ממושכות, ופוסטקוגלו נאלץ לאלתר עם הקשר בן ה-18 ארצ'י גריי במרכז ההגנה. פציעות הכו גם בשחקני הקישור וההתקפה, והיו שגרסו כי העומס הגבוה שמופעל על הכוכבים באימונים גורם לבעיות בריאותיות. לא ניתן היה לייצר יציבות מינימלית בהרכב, ופוסטקוגלו סירב להתאים את השיטה לחומר השחקנים שעמד לרשותו. ככל שהכישלונות הלכו ונערמו כך איבדה הקבוצה לחלוטין את הביטחון העצמי, ואולי גם את המוטיבציה.
כריסטיאן רומרו (רויטרס)התקשורת, שאוהבת מאוד לבקר את טוטנהאם, לא ריחמה – ופוסטקוגלו הפך לציני ומריר במסיבות העיתונאים ובראיונות. ניתן להבין זאת, במיוחד כי כל המעמסה נופלת על כתפיו, והוא אדם ישיר ועוקצני מאוד מטבעו. ואולי, הגישה הזו עלולה להיות בעייתית אם הבוס משדר את הציניות הזו גם כלפי חניכיו. החל ממרץ, התחושה הייתה כי טוטנהאם איבדה לחלוטין את האמונה לשנות את המומנטום במשחקי הליגה, וההפסדים היו צפויים – היא אפילו בקושי הצליחה להבקיע. את כל המאמצים ריכזו השחקנים בליגה האירופית, כי היא מעניקה את כל הבונוסים החשובים מבחינת המועדון.
ראשית, תואר יהיה קריטי – עבור המועדון, השחקנים ובמיוחד עבור פוסטקוגלו. שנית, התואר הזה מעניק כרטיס לליגת האלופות, וזה משנה לחלוטין את ההכנה לעונה הבאה, הן מבחינה ספורטיבית נטו והן מבחינה תקציבית. העונה בליגה הפכה בהדרגה לפארסה, אבל טוטנהאם עוד יכולה להבטיח העפלה לצ'מפיונס ליג לפני שצ'לסי עושה זאת, ומי יודע – אולי הבלוז אפילו ייכשלו מול נוטינגהאם פורסט במחזור הנעילה. הגביע הנכסף יציל את העונה הזו, יצבע אותה בצבעים אחרים לגמרי, ואף עשוי לגרום להנהלה להמשיך להעניק גיבוי למנג'ר.
אנג' פוסטקוגלו (רויטרס)פוסטקוגלו דיבר לא מכבר על כך שהמועדון חייב להפסיק להיפטר ממאמנים על סך עונה בעייתית אחת. "אני לא חושב שזה קשור רק למנג'רים. שרדתי פה שנתיים, וזה טוב יחסית לטוטנהאם. בשלב מסוים, מועדון צריך לדבוק במשהו. העונה הזו לא מוצלחת, ואני לא עושה עבודה טובה כרגע בכל הקשור לשינוי המנטלי. אבל אני לוחם, ואמשיך להיאבק כל עוד לא יגידו לי אחרת", הוא טען באפריל, והוא נחוש להמשיך לעבוד במרץ כדי לבנות סגל מתאים יותר להשקפתו. אם יעלה את טוטנהאם לליגת האלופות, הוא ירצה להיות שם איתה.
לשם כך, הוא רק צריך לנצח את מנצ'סטר יונייטד בפעם הרביעית העונה. באופן ביזארי למדי, השדים האדומים נמצאים במקום ה-16, וזקוקים בעצמם לזכייה בליגה האירופית כדי להציל את העונה האיומה. יש להם נקודה אחת יותר מהתרנגולים, אבל הם כבשו 21 שערי ליגה פחות – רק 42. הם ספגו 54 פעמים, לעומת 61 של טוטנהאם – וזה דווקא לא הבדל מהותי במיוחד. הפרש השערים של יונייטד בפרמייר ליג הוא מינוס 12, אצל טוטנהאם הוא פלוס 2. האם זה מצביע על פער איכותי? לא בטוח, אבל הסטטיסטיקה בהחלט מלמדת על פוטנציאל מבוזבז אצל התרנגולים. ואם הנשרים של קריסטל פאלאס עשו היסטוריה על חשבון נציגה ממנצ'סטר בשבת, אז גם הם יכולים.