אבא כיכב עם מראדונה, הבן מגשים חלום עם מסי

"אעבוד קשה, אשתפר כל יום, ואולי בבוא העת אוכל לשחק עם ליאו מסי. זה החלום שלי", כך אמר אלכסיס מק אליסטר לפני שנתיים וחצי. החלום הזה התגשם בסופ”ש כאשר הקשר הצנום פתח לצד הפרעוש בהרכב נבחרת ארגנטינה, וסיפק 70 דקות טובות בניצחון 0:3 על ונצואלה במוקדמות המונדיאל.

אולי הוא לא מוכר במיוחד – אחרי הכול, רק לא מזמן הוא קיבל מקום קבוע יחסית בהרכב ברייטון – אבל ההשוואות המשועשעות למסי הופיעו כבר מזמן. נסטור פיטאנה, השופט הארגנטינאי שניהל את גמר גביע העולם ב-2018, תמיד אמר למק אליסטר שהוא דומה חיצונית לכוכב הגדול מכולם, עם הזקן, התספורת והזיק השובב בעיניים. במועדונו האנגלי יש שמכנים אותו "מסי של החוף הדרומי", כי ככה זה כאשר ארגנטינאי לובש חולצת בפסי כחול-לבן עם מספר 10 על הגב – ומק אליסטר לא היסס לקחת אותה מיד עם הגעתו לאירופה.

ואם זה לא מספיק, אז גם בנבחרת האולימפית הוא לקח את מספר 10. ואמנם הוא דאג להדגיש: "בנבחרת הבוגרת זה עדיין יהיה גדול עליי, ואני מקווה שמסי ישחק עוד זמן רב", אבל זה מה יש – הוא סוג של יורש כרגע, בהיעדר מועמדים אחרים.

יש יורש? מסי (רויטרס)

טוב, אבא שלו שיחק עם דייגו מראדונה. ועוד איך שיחק! קרלוס מק אליסטר היה אחד החברים של הכוכב בבוקה ג'וניורס, והידידות הזו החלה עוד כאשר עזר לנבחרת לנצח את אוסטרליה בפלייאוף העלייה למונדיאל ב-1993. כאשר חזר לבוקה ב-1995, החליט מראדונה להעניק שעון רולקס לשחקנים הקרובים לליבו – ברשימה המצומצמת הזו נכללו גם קילי גונסאלס וחואן סבסטיאן ורון. "אני רוצה שתמיד תזכרו אותי", הוא אמר. קילי הלך לבדוק את עלות המתנה ושב עם גילוי מרעיש – ערכו של השעון נאמד ביותר מ-5,000 דולר. 

זו הסיבה בגללה לא הצליח מק אליסטר לשמור עליה, והשעון נשדד ממנו ברמזור בבואנוס איירס באיומי אקדח, אבל לפחות הסיפור הטוב נשאר לנצח. לעומת זאת, חולצתו של מראדונה עדיין נמצאת במוזיאון המשפחתי. דייגו הבטיח להעניק אותה למגן אם יצליח לכבוש שער, ואז עזר לו עם בישול. הג'ינג'י עם שם המשפחה הסקוטי, למרות שהוא טוען שמוצאו אירי, היה ונשאר מוזמן פופולרי לתוכניות אירוח בזכות עלילות מהסוג הזה.

דייגו מראדונה (רויטרס)

אז גם צאצאיו של קרלוס מק אליסטר עושים היסטוריה. אלכסיס הוא הצעיר מבין שלושה אחים, וכולם שיחקו ביחד במדי ארחנטינוס ג'וניורס, שהייתה פעם קבוצתו הראשונה של מראדונה. הבכור, פרנסיס, הוא קשר מרכזי. האמצעי, קווין, הלך בעקבות אבא כדי להיות מגן. אלכסיס סומן כבר במשחקים בחצר כבן הכי יצירתי במשפחה, ולכן קיבל בשלב מסוים גם בארחנטינוס את החולצה מספר 10, המזוהה עם מראדונה. הוא גם היחיד ששכנע את הסקאוטים מאירופה, כי בעוד פרנסיס וקווין עדיין משחקים בארגנטינה, וגם לא צפויים לעזוב אותה, הוחתם אלכסיס בברייטון עוד ב-2019, תמורת מיליון אירו – סכום שנחשב לנדיב יחסית עבור שחקן שטרם שיחק בנבחרת.

חוסר ניסיון בין-לאומי היה בעוכריו מהרגע הראשון באנגליה, כי משרד העבודה סירב להנפיק לו רישיון עבודה, אבל היו לכך גם היבטים חיוביים. אחרי השאלה קצרה בארחנטינוס, קיבל מק אליסטר הצעה לקבל דקות משחק בבוקה ג'וניורס אהובתו, וקיפץ לשם באושר. כמעריצו של חואן רומן ריקלמה, ואוהד שרוף של הכחולים-צהובים, הוא שמח מאוד להמשיך את דרכו של אבא קרלוס וללבוש את החולצה המפוארת. ואולי היה זה לזמן קצר, כי כבר בתחילת 2020 הגיע הרישיון המיוחל, אבל זו הייתה חוויה מרגשת, וההשוואות למסי זרמו לכיוונו.

שמח להמשיך את דרכו של אביו. מק אליסטר (רויטרס)

בפרמייר ליג היה לו קשה הרבה יותר להוכיח את עצמו למנג'ר גרהאם פוטר. באופן כללי, הבחירה בכדורגל בריטי לא הייתה טבעית במיוחד עבור שחקן שהעיד ביושר כי אינו אוהב לרוץ ללא הכדור. נדרשה עבודה מאומצת על מנת לשנות את הגישה ולהפעיל לחץ על היריב, וגם הסיבולת של מק אליסטר התחילה להתאים רק בתקופה האחרונה על מנת להיות על המגרש במשך 90 דקות. "אלכסיס הוא פייטר שנלחם למען הקבוצה, ותמיד נותן את המקסימום", טוען כעת פוטר.

ובכל זאת, הוא היה חביב האוהדים כמעט מהרגע הראשון, בזכות הנגיעות הקסומות, המסירות החכמות, ולא פחות חשוב – שער הבכורה שלו הביא בזמן פציעות תיקו מול קריסטל פאלאס, היריבה המושבעת ביותר של השחפים. 

היה זה הכיבוש הבודד שלו אשתקד, אבל העונה כבר יש לארגנטינאי ארבעה שערים, כולל צמד מרהיב ב-2:3 על אברטון בתחילת ינואר. הוא צובר בטחון עצמי ומרשה לעצמו לבצע תרגילים מיוחדים, כמו סיבוב של זידאן שהפגין בהצלחה בקרב מול ליברפול לפני שבועיים. אמנם זה קרה בעיצומו של משבר, וברייטון סופרת כבר שישה הפסדי ליגה רצופים, אבל מבחינת מק אליסטר מדובר דווקא בתקופה חיובית, והזימון לנבחרת הגיע כפרס על התקדמותו.

אלכסיס מק אליסטר בברייטון (רויטרס)

בינואר, הוא כבר קיבל טלפון מהמאמן ליונל סקאלוני, חזר למדים הלאומיים שנתיים אחרי שנטל חלק בשני משחקי ידידות, אבל חלה בקורונה והחמיץ את הבכורה במשחק תחרותי מול צ'ילה. הוא עשה אז רק כותרות מצחיקות כאשר סיפר בראיון כי מסי בכבודו ובעצמו בא לעזרתו וביקש משחקני הנבחרת לא לקרוא לו "ג'ינג'י", למרות שאביו דווקא התמודד עם המילה הזו היטב במהלך הקריירה. כעת, בחלוף חודשיים, הבמה כבר הייתה שלו. כפי שהגדיר זאת העיתונאי פרננדו ורגארה, היה זה "הצ'אנס האחרון להראות שהוא ראוי להיות בסגל למונדיאל". יהיה מוגזם לשפוט על סמך משחק אחד מול יריבה לא מזהירה, אבל מק אליסטר בהחלט עשה רושם חיובי.

אז אבא קרלוס לא נסע למונדיאל עם מראדונה ב-1994 כי נופה מהסגל המורחב בסופו של דבר, אבל לבנו המוצלח ביותר עדיין יש צ'אנס לטעום את גביע העולם. כושרו באנגליה ישפיע רבות על כך, והוא גם יקבל תשומת רב גדולה יותר מעכשיו, כי הוא רק ארגנטינאי עם שם סקוטי מוזר ומספר 10 על הגב. הוא השותף החדש של מסי.