עד לפני שנתיים היו לנאפולי שתי אליפויות בכל תולדותיה, שתיהן עם דייגו מראדונה ב-1987 וב-1990. כעת היא הכפילה את המספר לארבע, ללא כוכבים דומיננטיים כמו הארגנטינאי. ההישג הנוכחי מרשים ומפתיע במיוחד כי היא איבדה את שני השחקנים שהובילו אותה לסקודטו ב-2023.
ויקטור אוסימן הסתכסך והועזב בהשאלה לגלאטסראיי בסוף חלון ההעברות בספטמבר (וזכה באליפות טורקיה). חביצ'ה קבראצחליה חתך בינואר לטובת פאריס סן ז'רמן, ולא ניתן היה לשכנעו להישאר (הוא זכה באליפות צרפת). הסגל הנוכחי אפילו לא מתקרב באיכות ובעומק לזה של אינטר. ובכל זאת, בטבלה הסופית מצאו את עצמם התכולים ביתרון נקודה על הנראזורי ולקחו את הכתר.
זה לא דבר של מה בכך, והקרדיט על ההישג הפנומנלי מגיע לאנטוניו קונטה. איך שלא תסתכלו על זה, מדובר במאמן היסטורי שמסוגל לבצע עבודת שיקום מיידית ולהצעיד את הקבוצות להישגים כבר בעונתו הראשונה. ווינר עם קבלות זה אנדרסטייטמנט.
תשוקה, אהבה וטירוף: נאפולי אלופת איטליה!ב-2011 הוא הגיע ליובנטוס שהוגדרה כלוזרית אומללה בעידן שאחרי קלצ'ופולי. את העונה הקודמת סיימה הגברת הזקנה במקום השביעי, במרחק 24 נקודות מהפסגה. קונטה הוביל אותה לסקודטו בעונה ללא הפסד, ואז רק שידרג את המאזן ב-2013 וב-2014. ב-2016 הוא חתם בצ'לסי שסיימה את העונה הקודמת במקום העשירי, במרחק 31 נקודות מהאלופה לסטר.
הוא הצעיד את הכחולים מיד לאליפות משכנעת וחלקה. ב-2019 הוא נחת באינטר, שהיתה הרוסה אחרי שנים של כשלונות. זה לא נגמר עם סקודטו בעונה הראשונה, אבל המאבק בהחלט היה, ויובנטוס הקדימה את הכחולים-שחורים רק בנקודה. בעונה השנייה זה נגמר באליפות בפער עצום.
ועכשיו נאפולי. כמו צ'לסי, היא התדרדרה למקום העשירי אחרי האליפות. ההתפרקות הורגשה בכל ההיבטים. 13 ניצחונות בלבד היו לה אשתקד, הפער מאינטר עמד על 41 נקודות. בלי אוסימן וקבראצחליה על מזוודות, הציפיות האופטימיות ביותר דיברו על מאבק אפשרי על העפלה לליגת האלופות. תבוסה 3:0 בוורונה במחזור הפתיחה גרסה שצריך לעדכן אותן כלפי מטה. קונטה, שהתבכיין ללא הרף במהלך הקיץ, קטל את חניכיו וקבע שהם נמסו כמו שלג ביום שמש. מי העלה בדעתו שזה יסתיים בחגיגות מרגשות?
אנטוניו קונטה (IMAGO)טוב, קונטה תמיד מתבכיין. זה האופי שלו, ולא ניתן לשנותו. להנהלות קשה מאוד לרצות אותו, וקשה עוד יותר לעבוד איתו. אלמלא היה איש מקצוע כה מזהיר, אף מועדון לא היה נותן לו אפילו להתקרב אליו. איתו יש תחושה קבועה של חבית נפץ שעלולה להתפוצץ. אפילו בשבועות האחרונים, במקום להתרכז במשחקים הקריטיים, מצא המאמן זמן לבקר את הנשיא אאורליו דה לאורנטיס, להכריז שיש בנאפולי הרבה יותר מדי מגבלות, ולהדליף לתקשורת את הדרישות שהציב כתנאי להישארותו בקיץ. הרשימה כוללת רכש מסיבי של 9 שחקנים לפחות בעלות של 200 מיליון אירו, ומסגרת תקציב הרבה יותר גדולה.
לפי ההיגיון הבסיסי, אמירות מסוג זה עלולות לפגוע במוטיבציה של השחקנים. הרי יש כאן קביעה ברורה שהם לא טובים מספיק ויש להחליפם. מי ירצה לירוק דם עבור מאמן שמתעתד לזרוק אותך לכל הרוחות? ואולי זה חלק מההסבר מאחורי התוצאות הבעייתיות לאחרונה. לפני שבועיים איבדה נאפולי פעמיים יתרון ביתי מול גנואה וסיימה ב-2:2. לפני שבוע היא הסתפקה ב-0:0 בפארמה, והייתה פחות טובה מהיריבה. אינטר הייתה אמורה לנצל זאת ולחזור לפסגה, עד שבא פדרו ועזר למנטור שלו לשעבר מסטמפורד ברידג'. אבל זה כבר שייך להיסטוריה. בשורה התחתונה, עם כל התסכול שהפיץ סביבו קונטה, הוא סיים במקום הראשון.
קונטה חייב לו לא מעט. פדרו מאושר (רויטרס)וזה חסר תקדים. טוב, כמעט. באופן רשמי, הוא המאמן הראשון שלוקח אליפות באיטליה עם שלוש קבוצות שונות. למעשה, אף מאמן לא עשה זאת באף ליגה בכירה ספציפית באירופה. למה כמעט? כי פאביו קאפלו לקח ארבע אליפויות עם מילאן, ואז אליפות עם רומא ושתיים עם יובנטוס – רק שהתארים של הגברת הזקנה נשללו.
האם צריך למחוק אותם גם מהרזומה של המאמן? זו שאלה מורכבת. בכל מקרה, גם אם משאירים את קאפלו כפורץ דרך, קונטה הוא השני, וזה עדיין פנומנלי. ועל הדרך, הוא גם השתווה לז'וזה מוריניו כזוכה באליפויות עם ארבע קבוצות שונות – המיוחד עשה זאת עם פורטו, צ'לסי, אינטר וריאל מדריד. רק קרלו אנצ'לוטי מקדים אותם עם מילאן, צ'לסי, סן ז'רמן, באיירן וריאל.
ז'וזה מוריניו ואנטוניו קונטה (שחר גרוס)על מנת להצליח בנאפולי, גילה קונטה גמישות, וגם זה אופייני לו. כיום הוא מוכר בעיקר כמאמן שדוגל במערך עם שלושה בלמים, אך זה לא תמיד היה כך. כאשר הגיע ליובנטוס, תהו הפרשנים כיצד הוא מתכוון ליישם בה את השיטה 4-2-4, אותה אהב בקבוצותיו הקודמות. כי הרי במערך כזה לא היה מקום לאנדראה פירלו, וזו הייתה בעיה עצומה.
אז קונטה לא הלך עם הראש בקיר והגה את הטקטיקה שמיקסמה את הפוטנציאל של המאסטרו במרכז המגרש. הוא עשה התאמות מסוג זה בכל מקום, ועובד עם חומר השחקנים שעומד לרשותו, גם אם מביע חוסר שביעות רצון מהסגל. בנאפולי אפשר היה לראות כבר במהלך הפיאסקו בוורונה שזה לא ילך עם 3-4-3, וקונטה עבר במהרה לרביעיה אחורית. וכאשר קבראצחליה עזב, הוא שינה את המערך פעם נוספת.
קונטה המציא את נאפולי מחדש. קבראצחליה (רויטרס)המרוויח הגדול ביותר היה סקוט מקטומיניי. על פריחתו של הקשר שהגיע ממנצ'סטר יונייטד תוכלו לקרוא בהרחבה כאן בכתבה שפורסמה לפני חודש. מאז הוסיף הסקוטי צמד שהביא ניצחון על טורינו, ואמול הפציץ את שער היתרון הקריטי בקומו בחצי מספרת מופלאה כדי להגיע ל-12 שערי ליגה. הוא הקשר הפורה ביותר באיטליה, בעוד אף שחקן של השדים האדומים לא הבקיע יותר מ-8 פעמים בפרמייר ליג. תוסיפו לכך 6 בישולים, ובחירתו של מקטומיניי ל-MVP של הליגה כולה מוצדקת ביותר. קונטה סמך עליו בעיניים עצומות ואפשר לו להביא את תכונותיו החזקות לידי ביטוי – משהו שמעולם לא קרה עד הסוף באולד טראפורד.
על מנת למצוא את המשבצת הנכונה של רומלו לוקאקו לא נדרשה יצירתיות – ידוע בדיוק היכן החלוץ המרכזי אמור לתפקד. היו ספקות לגבי תרומתו, כי הוא נתפס ככוכב מעבר לשיא בעקבות הקדנציה האומללה בצ'לסי אשר פגעה מהותית גם בתדמיתו כאדם. קונטה לא היסס כי העבודה המשותפת שלהם באינטר הייתה אדירה. ואולי הבלגי לא הגיע לגבהים מתקופתו בסן סירו, וגם לא למאזן של אוסימן מעונת האליפות, אבל 14 השערים שלו היוו יבול נאה בכל זאת. לא במקרה הוא כבש במבצע מרהיב אתמול, קבע 0:2 והבטיח הרמטית את הניצחון ואת האליפות.
לוקאקו (רויטרס)הגיבור ששידרג את היכולת אפילו בהשוואה לעונת האליפות הקודמת של נאפולי הוא אנדרה-פרנק זאמבו אנגיסה. על פועלו של הקמרוני תוכלו לקרוא כאן. הוא בעל הספק עבודה יוצא מהכלל, קורא את המשחק, משלים נהדרת את מקטומיניי, והפך בעצמו לסוג של סקורר. קונטה אוהב מאוד שחקנים מסוגו.
כדאי לציין גם את המגנים שתרמו רבות גם בחלק הקדמי. הקפטן ג'ובאני די לורנצו שקל עזיבה בקיץ, אולם נשאר, וכעת יכול להרגיש חלק משושלת – בניגוד לכוכבים שנטשו. משמאל הצטיין במשחקים בהם שותף כוכב נוסף של איטליה מיורו 2020. לאונרדו ספינאצולה שבה לבבות עם הסגנון האנרגטי והטכני שלו באותה אליפות אירופה, וכולם כאבו איתו כאשר הוא נפצע ברבע הגמר. הפגיעה הזו חיסלה את הנסיקה, אבל המעבר מרומא לנאפולי בקיץ התברר כהצלחה, ובגיל 32 הוא חוגג אליפות אמיתית ראשונה. ב-2019 הוא היה חלק מהסגל של יובנטוס, אך בקושי שיחק, אז זה לא ממש נחשב.
קונטה ושחקני נאפולי (IMAGO)אפשר לדבר גם על כוכבים נוספים, אך משעשע מאוד כי את השער החשוב ביותר של העונה הבקיע דווקא השחקן השולי ביותר בסגל. פיליפ בילינג הדני הגיע בינואר בהשאלה מבורנמות שנראתה תמוהה למדי, ובקושי ראה דשא, אבל במשחק העונה מול אינטר במרץ הוא נכנס כמחליף מאוחר והשווה ל-1:1 בדקה ה-87. לו האלופה (היוצאת) הייתה מנצחת אז, היא הייתה שומרת בוודאות על הכתר. והיא גם הייתה ראויה לניצחון הזה.
בילינג שינה את כל המומנטום, והמקרה הזה מדגיש עד כמה החלטות זניחות לכאורה עשויות להתברר כקריטיות. זה המזל לו הייתה זקוקה נאפולי כדי לחולל סנסציה. חלק מהמזל נעוץ בכך שנאפולי התרכזה אך ורק בליגה, בעוד אינטר הייתה צריכה לחלק כוחות בין כל המפעלים בשאיפותיה לזכות בטרבל, ועוד עלולה להישאר בידיים ריקות בכלל.
אם מסתכלים על הנתונים היבשים, אינטר הייתה טובה פי כמה. גם נאפולי מודל 2023 הייתה הרבה יותר מרשימה מבחינת סגנון ויכולת. הקבוצה של לוצ'אנו ספאלטי צברה לפני שנתיים 90 נקודות וכבשה 77 שערים. החבורה של קונטה ליקטה 82 נקודות ומצאה את הרשת 59 פעמים בלבד – לעומת 79 של אינטר. אלא שהיא ספגה 27 שערים בלבד, ובסופו של דבר הייתה טיפה יותר יציבה בישורת האחרונה בהשוואה לנראזורי. לו הייתה מסיימת כסגנית, גם זה היה נחשב להישג עצום מבחינת קונטה בתנאים הקיימים. האליפות היא מעל ומעבר לחלומות הפרועים של האוהדים, אבל הם עדיין לא מסמפטים את המאמן יתר על המידה.
אנטוניו קונטה (רויטרס)כי למרות שגיבש את חדר ההלבשה וארגן את השורות, התנהל קונטה מתחילת העונה כסוג של אורח זמני. זו דרכו. הדרישות שהציב כעת לדה לאורנטיס לא יתקבלו כנראה, ודרכו החוצה תהיה סלולה אחרי עונה אחת בלבד. יובנטוס כבר מכינה את הקרקע לשובו, לפי הדיווחים באיטליה, ואיש לא יופתע אם המהלך ייצא לפועל. זו תהיה סגירת מעגל מיוחדת עבור המאמן, ועם הרקורד האדיר שלו יקוו בטורינו לחזור למסלול הניצחונות. לעומת זאת, נאפולי לא צפויה לשחזר את ההישגים עם המאמן החדש, ללא קשר לזהותו. מה שכן, היא גם תשאף לא להתדרדר שוב למקום העשירי.