בין רומא ואמפולי תמיד יפרידו 303 קילומטרים על הכביש, אך העונה מפרידות ביניהן רק 6 נקודות בטבלה. שתי הקבוצות יגיעו למשחק הערב (ראשון, 19:00, חי בערוץ ONE2) בכושר שונה, אך עם מטרות דומות. אמפולי אמנם נמצאת בכושר רע במשחקים האחרונים, אך הודות לפתיחת עונה נהדרת, היא עדיין חולמת על כניסה לחלק העליון של טבלת הסריה א' בפעם השלישית בלבד בתולדותיה. מנגד, כשאנחנו על סף תחילת חודש פברואר, רומא עדיין מחפשת כיוון תחת ז'וזה מוריניו, וספק אם תמצא.
המיוחד? המאשים
''אני לא אוהב לעשות את זה, אבל אני צריך לבקר את הקבוצה. שלטנו במשחק לאורך 70 דקות, ואז הגיעה התמוטטות מנטאלית. היינו צריכים להמשיך לשלוט במשחק אבל אז המנטליות החלשה שלנו התגלתה. אין לנו מנהיגים, אני לא רגיל לאמן קבוצות כל כך חלשות מנטאלית, אנחנו אנשים נחמדים מדי”, אמר מוריניו. הסיפור של רומא 2021/22, נכון לעכשיו, הוא לא רק סיפור על כדורגל. לא מדובר כאן רק על כישלון טקטי, בחירת סגל שגויה או נפילה בבניית האסטרטגיה לעונה, אלא על גישה.
Video Player is loading.
Current Time 0:00
Duration -:-
Remaining Time -0:00
This is a modal window.
The media could not be loaded, either because the server or network failed or because the format is not supported.
Beginning of dialog window. Escape will cancel and close the window.
End of dialog window.
רומא לא התקדמה תחת מוריניו לשום מקום, ומילותיו המאשימות אחרי ההפסד 4:3 ליובנטוס, אחרי שכבר הובילה 3:1 כשנותרו 20 דקות לסיום, רק ממחישות עד כמה. בזמן שמוריניו יורה לכל עבר הנגמ''ש – רומא נמצאת במקום השביעי בטבלה ערב המחזור ה-23, בעוד בעונה הקודמת עם פאולו פונסקה, שנחשבה לבינונית וכזו שהביאה לפיטורי המאמן - היא מוקמה בדיוק באותו המקום בו היא נמצאת עכשיו. נכון להיום, מוריניו שהגיע לעיר הנצח כמשיח וכשם שעדיין נחשב כמעל לרמתה של רומא – לא הצליח להרים אותה אפילו שלב אחד במעלה בטבלה.
את יריבתה המושבעת, לאציו השמינית בטבלה, רומא עוקפת הודות להפרש שערים עדיף בגול אחד. אין בכך אפילו נחמת עניים, כי גם את הדרבי בתחילת העונה רומא הצליחה להפסיד. למעשה, את כל המשחקים הגדולים בעונת מוריניו רומא הפסידה – היא נכנעה ליובנטוס פעמיים, למילאן פעמיים, היא הפסידה בדרבי כאמור והובסה 3:0 לאלופה אינטר. רק את נאפולי הצליחה לעצור באוקטובר על 0:0, ולמנוע ממנה ניצחון תשיעי רצוף מפתיחת העונה. זה ההישג הכי גדול של מוריניו ברומא עד כה: לשחק מאוד נסוג מול הקבוצה של לוצ’אנו ספאלטי בבית ולקוות לטוב.
ז'וזה מוריניו. זה לא זה (רויטרס)אפילו בעונת 18/19 הדי מוזרה שהגיעה אחרי ההעפלה לחצי גמר ליגת האלופות והעזיבה של שחקנים כמו אליסון, ראג’ה ניינגולאן וקווין סטרוטמן, רומא סיימה במקום השישי, שבמרץ של אותה עונה אאוזביו די פרנצ'סקו פוטר וקלאודיו ראניירי הגיע לייצב את הספינה עד תום העונה.
שני הרגעים שמייצגים יותר מכל את העונה של רומא עד כה הם שני הפסדים גדולים – הראשון הוא המהפך שספגה מיובנטוס שהוזכר קודם לכן, כשהשני הוא התבוסה 6:1 לבודו גלימט בקונפרנס ליג. רומא מצידה ידעה תבוסות גדולות באירופה: ה-7:1 המפורסם מול מנצ'סטר יונייטד בגומלין רבע גמר ליגת האלופות 2006/7, הפסד 6:1 לברצלונה בקאמפ נואו ותבוסה ביתית 7:1 נגד באיירן מינכן בשלב הבתים בעונת 2014/15, אבל תבוסה כזאת, מול יריבה הרבה פחות איכותית ועשירה ועוד במפעל השלישי בחשיבותו באירופה – היה רגע שפל עבור רומא בהיסטוריה האירופית שלה. אולי הגדול מכולם. כל זה קורה תחת מי שאמור היה להביא אותה לגבהים חדשים, ובכלל צולל בעצמו. עבור מוריניו הייתה זו הפעם הראשונה שהוא חוטף שישייה. אחרי התבוסה, כמובן, מוריניו האשים את המחליפים ואמר שלא היה צריך לתת מנוחה לשחקני ההרכב הראשון.
שני הפסדים גדולים, שתי האשמות
זה לא שאם מוריניו היה לוקח 100% אחריות מצבה של רומא שבהכרח היה טוב יותר, אבל הדרך בה הוא מגיב לתבוסות ודאי לא תורמת. להיפך, אם הוא מאשים את שחקניו בפריכות מנטאלית, אז למה להוסיף אש למדורה ולהחמיר את המצב? לא נראה שלמוריניו יש איך להרים את רומא, ויתרה מכך, את קריירת האימון שלו, שנראית בכל יום כקרובה יותר לקיצה לפחות ברמות הגבוהות של המשחק.
ז'וזה מוריניו. מאשים (רויטרס)אם בכל זאת מחפשים נקודת אור באפרוריות הקודרת של רומא - בשני המשחקים האחרונים שהגיעו אחרי טראומת יובה היא ניצחה – 0:1 את קליארי בליגה ו-1:3 את לצ'ה בשמינית גמר הגביע. ניצחון נגד אמפולי יכול לתת לה עוד אוויר לנשימה, כשלאחר מכן יחכו לרומא בליגה גנואה, סאסאולו, ורונה וספציה. את כולן רומא יכולה לנצח, בעיקר כשסרחיו אולביירה מפורטו הגיע כחיזוק וסטפן אל שעראווי וכריס סמולינג שבים מפציעות. אולי מהרצף הזה רומא תצליח איכשהו לצאת לדרך חדשה, לתפוס לפחות את המקום בליגה האירופית בעונה הבאה ויותר מהכול – להפסיק להאשים.
רבותיי, היסטוריה?
אמפולי, שאולי זכורה לרוב אוהדי הכדורגל הישראלים הוותיקים כקבוצה נגדה כבשו טל בנין וגם אנדראה פירלו את שערי הבכורה שלהם בסריה א' במדי ברשיה, נמצאת בעונה טובה מאוד. על אף שהיא לא ניצחה בששת משחקיה האחרונים שכללו תבוסה ביתית 5:1 לסאסאולו והדחה כואבת בגביע נגד אינטר בהארכה ביום חמישי האחרון – אמפולי פתחה את העונה מצוין, ולפני חודש היא עוד דורגה שמינית בטבלה, אז הייתה שתי נקודות בלבד מתחת יובנטוס, אותה היא ניצחה 0:1 במחזור השני של העונה.
את השער במשחק הזה הבקיע לאונרדו מנקוסו, קפטן הקבוצה, שעבורו היה זה שער הבכורה וגם השער האחרון בסריה א', מאחר שהוא כבר נמצא במונצה מליגת המשנה, קבוצתם של סילביו ברלוסקוני ואדריאנו גליאני. אבל לא היעדר הקפטן היא הסיפור של אמפולי העונה, אלא האפשרות של הקבוצה לסיים בחלק העליון של הטבלה בפעם השלישית בלבד בתולדותיה.
שחקני אמפולי חוגגים (רויטרס)לאורך השנים, אמפולי הייתה ידועה בעיקר במחלקת הנוער המצוינת שלה, ולא בהצלחות של קבוצת הבוגרים שחזרה בתום העונה הקודמת לסריה א' לעונתה ה-14 בלבד בליגה העליונה. היא אפילו שותפה יחד עם סמפדוריה לקרב כל-איטלקי במרץ 2008 – המשחק האחרון בו שתי קבוצות בליגה איטלקית הבכירה עלו עם 11 איטלקים בהרכב.
האקדמיה של אמפולי הוציאה לאוויר העולם שמות כמו הסקורר המפורסם שכיכב מעל עשור באודינזה וממוקם שישי בטבלת כובשי כל הזמנים של הסריה א' – אנטוניו די נטאלה - וינצ'נזו מונטלה, דריו דיינלי, די פרנצ'סקו (שבנו, פדריקו, משחק כיום במועדון), המגן האלבני הנהדר אלסעיד היסאי שבשיאו היה אחד המגנים הבכירים בסריה א', אדר הברזילאי שהתאזרח, שיחק וכבש ביורו 2016 שער ניצחון עבור נבחרת איטליה נגד שבדיה, דניאלה רוגאני וחאמד טראורה שנמכר בקיץ לסאסאולו תמורת 16 מיליון אירו. ואלו רק השמות הבולטים מתוך רשימה ארוכה ומרשימה של שחקני סריה א' שהעמידה מחלקת הנוער של הקבוצה מטוסקנה.
מרצ'יזה (האתר הרשמי של אמפולי)כיום, אמפולי מתגאה במתיאה ויטי שנחשב לאחד הבלמים המבטיחים באיטליה, ושמו כבר נקשר עם מעבר למילאן, ובקשר האחורי סמואלה ריצ'י שגם הוא כנראה לא יישאר באמפולי זמן רב. מעבר לשמות שאנחנו כבר מכירים - קבוצת הפרימוורה של אמפולי זכתה בעונה שעברה באליפות הליגה האיטלקית לנוער, ושחקנים משם ודאי ילבשו את מדי קבוצת הבוגרים בקרוב. כריסטיאן אסלני, קשר אחורי אלבני בן 19, שכבר ערך 8 הופעות בקבוצת הבוגרים של המועדון, הוא דוגמה נהדרת לכך.
בכל 14 עונותיה בסריה א', שיאה הקצר של אמפולי הגיע בעונת 2006/7, אז תחת המאמן לואיג'י צ'יאני, היא סיימה במקום השביעי בסריה א' שאפילו הוביל אותה להשתתפות בגביע אופ''א שכבר שינה את שמו, שם הודחה נגד פ.צ ציריך. אז שיחקו במועדון שמות נוסטלגים כמו איגולי ואנוקי, מגדולי שחקני אמפולי בכל הזמנים, סרחיו אלמירון, לוקה סאודטי שהפציץ 14 שערים, והשוער הוותיק שהיה אז בן 38, דניאלה באלי.
ישחזרו את העבר? שחקני אמפולי (רויטרס)בניגוד לעונת השיא מאז, אמפולי מצליחה כיום להתקרב לחלק העליון עם שמות צעירים יותר כמו נדים בייראמי בן ה-22, שחקן הכנף האלבני המוכשר שעשוי לעזוב כבר בינואר, השוער בן ה-25 ג'וג'ליאלמו ויקאריו שעובר עונה אדירה, החלוץ אנדראה פינמונטי שמושאל מאינטר, פטריק קוטרונה אקס מילאן שמושאל מוולבס ומנסה להחזיר את הקריירה למסלול בגיל 24 כשכבר מרגיש שהוא בעשור הרביעי לחייו, והמגן השמאלי המצוין ריקרדו מרקייזה שמושאל מסאסאולו, וגם הוא רק בן 23.
וכדי להתחיל בטיפוס המחודש אל עבר החלק העליון של הטבלה, אמפולי צריכה לעשות משהו שהיא כשלה לעשות ב-12 המשחקים האחרונים שלה נגד רומא, בדיוק מאז אותה עונת 2006/7: לנצח אותה.
תפריט נגישות
ניגודיות עדינה
מונוכרום
הדגשת קישורים
חסימת אנימציה
פונט קריא
סגור
איפוס הגדרות נגישות
להורדת מודול נגישות חינם