מרתון Winner ירושלים ה-14 נערך בשעה זו. השנה, המרתון בסימן הצדעה לחיילי צה"ל, כוחות הביטחון, החירום וההצלה, מתוך תפיסה של צמיחה ושיקום. המרתון עובר בין אתרים מרכזיים ומונומנטים היסטוריים ברחבי ירושלים, בהם מוזיאון ישראל, בית המשפט העליון, משכן נשיאי ישראל, חומות העיר העתיקה, הרובע הארמני, מגדל דוד ובריכת הסולטאן.
השנה נערכים שישה מקצים: מרתון מלא (42.2 ק"מ), חצי מרתון (21.1 ק"מ), 10 ק"מ, 5 ק"מ, מרוץ משפחות (1.7 ק"מ) ומרוץ קהילות (800 מטר). במרתון המלא, בגברים זכה בו זכו בוגן סמוביץ' מאוקראינה, לואי תחלואני מלקה הגיע שני ואמיתי יונה שלישי. בנשים, זכתה סלגונג פאולין ג'פקירוי מקנייה, שנייה הגיעה יקאיה מנטאמר - הפועל תל אביב ושלישית נועה ברקמן - רצי רמת השרון.
תחלואיני מלקה, שהגיע למקום השני במרתון הגברים, הוא יליד אריתריאה ונמצא במעמד של פליט בישראל. האצן התחרה במשחקים האולימפיים בטוקיו וגם בפאריס במרתון כחלק ממשלחת הפליטים. מלקה, המכונה בפי כל לואי, דיבר עם ONE. על התחושה במהלך הריצה אמר: “קודם כל המסלול הוא מאוד מאתגר. התוכנית שלי הייתה לשמור על אותו הקצב ולנסות להגביר אחרי 12 ק"מ. דבקתי בתוכנית כמה שאפשר אבל העליות והירידות באמת מקשות.
בזמן הריאיון הגיעו משפחות עם ילדים וחיכו בתור כדי להצטלם עם לואי, שמצידו חיבק את כולם ואף העניק לאחד מהילדים את המדליה שלו. ניכר שאתה מקבל הרבה אהבה מהמשתתפים שמזהים אותך, מהי התחושה שאתה מקבל בריצה בירושלים, במיוחד על רקע המצב, נשאל וענה: “מחמם את הלב לראות כל כך הרבה אנשים שניגשים ואני מאוד אוהב את זה ומכבד את כולם. אנחנו נמצאים בתקופה לא קלה ואנחנו חווים הרבה בתקופה האחרונה. אני מחכה כמו כולם שהחטופים יחזרו ושהמצב יחזור להיות שקט. הייתי רוצה שהמשפחות הרבות שהגיעו לכאן היום יוכלו לישון בשקט. מתי מתכנן להתחרות שוב? בספטמבר אני אשתתף במרתון ברלין. הרבה יותר קל ושטוח”.
גם אמיתי יונה, מקום שלישי במרתון הגברים, אלוף ישראל בטריאתלון לשעבר, וכיום מתחרה בריצות למרחקים ארוכים ובינוניים סיפר בסיום ל-ONE: “אחרי שנתיים שהתחרתי פה בחצי מרתון וסיימתי על הפודיום, ידעתי איך אני רוצה לחלק את הריצה היום, ושלזמנים והקצב אין משמעות. אז הלכתי לפי תחושה. היינו יחד שלושתינו עד הק"מ ה-27, שם לואי ובוגן פתחו פער, ואני נשארתי בתוכנית שלי. בק"מ 38 ראיתי שאני שלישי אחרי שעקפתי כמה רצים. הספיק רק שלישי אבל אני מאושר מזה.
על כך שקרינה ארייב הזניקה את המקצים הקצרים וההרגשה לראות את זה ולרוץ בתקופה הזו סיפר: “האמת שזה היה מרגש מאוד מבחינתי. הריצה הזאת הוקדשה למען לחזרתם של החטופים הביתה ושובם של החטופים בריאים בגוף ובנפש. זה נתן לי המון כוח לאורך הריצה”. עוד נשאל אם יש לו עצה לילדים שראו אותו חוצה את קו הסיום וחולמים גם הם להיות יום אחד אצנים ברמה אולימפית ואמר: “תתחילו בקטן, תתמידו ואל תשכחו ליהנות מזה, זה הכי חשוב מעבר להכל. אני מקווה גם שנה הבאה לראות פה את כולם ואולי לסיים שוב על הפודיום”.
קרינה ארייב, שורדת השבי, אמרה: “בוקר טוב ירושלים, שמי קרינה ארייב ואני עומדת כאן היום אחרי 477 ימים בשבי החמאס, זוכה להיות אתכם במעמד הריצה - חופשיה. אני מאוד נרגשת להיות כאן אתכם היום. עד לפני חודשיים לא חשבתי שאזכה לחזור הביתה מהשבי, שלא לדבר על להזניק מקצה מרתון בירושלים, העיר בה נולדתי וגדלתי. תודה על הזכות. הריצה מסמלת בשבילי כוח ובעיקר חופש, אני לא כאן רק בשם עצמי אני כאן בשם מי שלא זכו לחזור, בשביל מי שנפלו, ובשביל מי שעוד מחכים, בשביל אלה שזכרם חקוק בליבנו.
“אתם כולכם יכולים לראות את החולצות והדגלים, שמספרים בתמונות את הסיפור של לוחמי מוצב נחל עוז, חבריי וחברותי גיבורי ישראל שנתנו את חייהם למען כולנו. אני מאחלת לכולכם בהצלחה ומבקשת שכשתרוצו הרגישו את החופש, את נעימות הסביבה שעוטפת אתכם, הקדישו את הריצה לזכר הגיבורים והגיבורות שלנו שהקריבו את חייהם כדי שנוכל לעמוד פה היום, עבור החטופים שיחזרו בשלמות ובמהרה, עבורנו ועבור כל עם ישראל”.
הרצים במרתון ירושלים (אורן בן חקון)מאיר ברדוגו, מנכ”ל הטוטו, הוזנק גם הוא יחד עם שאר הרצים למקצה של 5 ק”מ, ולפני כן העניק ראיון ל-ONE.
זו הפעם השנייה שאתם מזניקים את המרתון בצל המלחמה. איך זה מרגיש לעמוד יחד עם קרינה על הבמה, ולהזניק את המרתון כבר שנה שנייה בצל המלחמה?
“אני חושב שקרינה הטיבה לתאר את זה הכי טוב: ‘כשאתם רצים תחשבו על החופש שלכם’. היא מתכוונת שהאירוע הזה הוא הרבה מעבר לספורט ויש לו חשיבות ברמה הלאומית, ותרומה אדירה לחוסן שלנו כאומה ואזרחים. זה נותן לנו המון. שנה שנייה של מלחמה, לפני 6 שנים פתחנו את המרתון בצל הקורונה. לא משנה מה הדרמות שמתחוללות המרתון מתקיים מידי שנה, ומאפשר לאנשים לקחת חלק מאירוע שמסמן נורמליות ושגרה. אני חושב שזה שווה את המאמץ של המשתתפים ושלנו כמארגנים”.
ראינו אתמול את שינו זוארץ זוכה בבחירות על מקום בוועד של אופ"א. כמה אתה חושב שהזכייה שלו יכולה להאיץ את חזרת המסגרות הבינלאומית של הספורט חזרה לישראל?
”קודם כל אני מאחל לשינו בהצלחה, אין ראוי ממנו לתפקיד הזה, הוא עבד קשה כדי להשיג אותו, וקודם כל בשביל מדינת ישראל. בהחלט הפוזיציה החדשה שלו יכולה לסייע להחזיר את התחרויות לישראל. אני חושב גם שאין סיבה שלא, אנחנו רואים פה מרתון בינלאומי של 2000 רצים, מארה"ב, קנדה, בריטניה, צרפת, אוסטרליה ואפילו פיליפינים. אם האירוע הזה קורה כאן אין סיבה שמשחקי כדורגל או כדורסל לא יתקיימו בישראל. אני חושב ששינו, שהוא בולדוזר גדול מאוד, יוכל לעזור לנו לחתור למטרה הזאת”.
מאיר ברדוגו (אלי סבתי)יוסי חביליו, סגן ראש עיריית ירושלים, העניק גם הוא ראיון ל-ONE.
איך זה מרגיש לפתוח שוב את המרתון החגיגי בירושלים?
“אנחנו נרגשים. זה אירוע משמח, בצל המצב. אנחנו עם החטופים בליבנו, במיוחד עכשיו לקראת חג הפסח, שהוא חג החירות. זה אירוע של חופש וספורט. הספורט הוא אירוע מאחד, ללא הבדלים של דת, גזע או מין. גם בימים של מתיחות בין המעצמות הכי גדולות הספורט המשיך להתקיים ולחבר בין אנשים שונים. כולם באים לרוץ ולאתגר את עצמם. בהחלט האחדות היא חשובה במיוחד בשבילינו בעיר הזו ובאופן כללי במדינה”.
מי רץ יותר טוב? אתה או משה ליאון (ראש העיר)?
”תכף נגלה (צוחק). שנינו נרוץ 5 ק"מ, אבל לא באותה הזנקה. אולי הפעם אשיג אותו לעומת הבחירות לראשות העירייה, בהן הוא השיג אותי”.
הרצים במרתון ירושלים (אורן בן חקון)נועה ברקמן, שסיימה במקום השלישי במרתון הנשים, עלתה על הפודיום בליווי שני ילדיה. כשירדה מהבמה היה ניכר בחיוך שלה שהיא מרגישה סיפוק מהאהבה שלה לספורט והאהבה למשפחה שלה, ובמיוחד כאשר שני העולמות נפגשים. “הילדים שלי חיכו לי בסיום ומאז לא עוזבים אותי לרגע. הם חיכו לי הרבה זמן מרגע שהוזנקתי מוקדם בבוקר עד עכשיו, אבל הם עודדו יפה והמתינו בסבלנות".
על הביצוע שלה, אמרה ברקמן: "הריצה הלכה לי פחות טוב השנה לעומת שנה שעברה ולפני שנתיים. והחלטתי לעשות ‘צו 3’- לא משנה מה לסיים בפחות משלוש שעות את הריצה, וזה מה שהוביל אותי. רצתי בידיעה שגם אם קשה לי, אז אני נזכרת בחטופים שנמצאים עדיין בעזה ולהם באמת קשה, אז מה שאני עוברת בריצה זה כלום לעומתם. רצתי עם סיכה וסטיקרים למען החטופים".
כמו כן, נועה העבירה את המסר שלה כספורטאית לנשים: "אני רוצה להגיד לכל הספורטאיות הצעירות וגם לנשים יותר בוגרות שרוצות להתמיד בכושר גופני שכולן בלי יוצאת מן הכלל יכולות. האימון הכי טוב זה האימון האחרון שעשית. כל יום לעשות את הטוב ביותר שאת יכולה, גם אם לפעמים יותר קשה או שפחות מתחשק".
ברקמן סיימה היום את המרתון השני שלה לעונה, וצפויה להשתתף במרוץ הרצליה הקצר יותר בחודש הבא, אך טרם החליטה באילו מרוצים תשתתף בשנה הבאה.
במסגרת המרתון, למעלה מ-100 בני נוער מעמותת One Family רצים יחדיו בשעה זו. מדובר בבני נוער מכל הארץ שעבורם מדובר במסורת של שנים – חלק ממשהו גדול יותר שמסמל זיכרון, תקווה ושייכות. מדי שנה המרתון מביא אליו לא רק חניכים של העמותה אלא גם בוגרים, מדריכים לשעבר, בני משפחות שכולות ומעגלי תמיכה שלמים שרצים או מעודדים מהיציע.
אליקים ליבמן היה אחד המאבטחים במסיבת הנובה ברעים והציל חיים של פצועים רבים כחובש. אביחי ליבמן, אחיו של אליקים שנרצח ב-7.10, אמר לפני תחילת המרתון: “אני רץ פה היום עם החברים שלי מהעמותה ועם המדריכים, האנשים שמלווים אותי ועוזרים לי בכל כך הרבה דברים, ואני מודה להם מאוד על הכל”.
גם שליו בן ארי, שאביו חגי בן ארי נפצע בצוק איתן ונפטר כשנתיים אחרי, סיפר שמבחינתו “זה לא סתם מרתון, זה הרבה יותר. אלו אנשים שמבינים אותך, אתה תמיד יכול לשתף ולפרוק, אף אחד לא ישפוט אותך בגלל שום דבר”.
OneFamily (מאיר פבלובסקי)שנטל ומרק בלזברג, יושבי ראש ומייסדי עמותת "משפחה אחת" סיפרו: "כשאנחנו רואים את בני הנוער שלנו רצים במרתון ירושלים – לצד בוגרים, משפחות שכולות ומעגלי התמיכה – הלב מתמלא. זו תמונה שממחישה את מה שחלמנו כשהקמנו את OneFamily: קהילה שלמה שמרפאת יחד, שמרימה זה את זה, שלא נותנת לאף אחד ליפול לבד. זה הכוח של משפחה אחת".
משה סוויל, מנכ"ל עמותת "משפחה אחת" אמר: "עבור בני הנוער של "משפחה אחת", המרתון הוא לא רק ספורט – הוא מקום להתחבר לעצמם, לקבוצה וכמובן לאלו שעבורם הם רצים. זה לא רק מרתון, זו הצהרה של זיכרון, של תקווה, ושל קהילה שמסרבת להישבר. זו הרוח שמובילה אותנו בכל יום מחדש – לחבק, לתמוך, ולבנות חיים מתוך השבר. הריצה הזאת היא תזכורת לכך שאף אחד לא נשאר לבד".
OneFamily הינו הארגון הלאומי לטיפול במשפחות שכולות בישראל. מזה 24 שנים שהעמותה קיבלה על עצמה לטפל ולחבק את המשפחות השכולות, נפגעי טרור ופעולות איבה. העמותה מעניקה מעטפת תמיכה מלאה הכוללת: תמיכה כלכלית, מענה רגשי, חוסן נפשי, סדנאות טיפוליות, וכל אשר יכול לסייע להקל מעט את כאב המשפחות אשר הקריבו את היקר להם מכל. מאז ה-7.10 העמותה פועלת ללא לאות להגיע לכל המשפחות שנפגעו ולהעניק להם את מעטפת המענים ההרחבה ביותר לצד חום ואהבה.
OneFamily לזכר אושרי בוצחק ז"ל (מאיר פבלובסקי)בנוסף, גם עשרות חניכי ובוגרי תנועת "אחריי" רצו במרתון לזכר חבריהם שנפלו בקרב ולציון בוגרי התנועה שעדיין בשבי חמאס. מעל 50 חניכים ובוגרי התנועה השתתפו בריצה משותפת לזכר בוגרי התנועה תושבי העיר שנפלו במלחמות ישראל, מחציתם נפלו במלחמת חרבות ברזל. לפני ההזנקה התכנסו החניכים לשיח על הנופלים ועל שני בוגרי התנועה שנמצאים עדיין בשבי חמאס - אבינתן אור ובר קופרשטיין. את הרצים הוביל במקצה ה-10 ק״מ מנכ"ל העבר של "אחריי", דני רוזנר, שהצטרף לחניכים ובוגרים בריצה המרגשת.
“הריצה היום הייתה ביטוי מוחשי לערכי המנהיגות והאחריות החברתית שעליהם מושתתת תנועת 'אחריי'", אמר רוזנר, מנכ"ל התנועה לשעבר. “לראות את הנערים והבוגרים רצים יחד, זוכרים את חבריהם שנפלו ומביעים תקווה לשובם של החטופים, מדגיש את עוצמת הסולידריות והאחדות שכה חיונית לחברה הישראלית בימים אלו. אנחנו מאמינים שמנהיגות אמיתית נבחנת ברגעי משבר, והצעירים שלנו מוכיחים שוב ושוב כי הם לא רק מדברים על אחריות חברתית - הם חיים אותה”.
חניכי ובוגרי "אחריי" לקראת המרתון (דוברות אחריי)תנועת "אחריי" פועלת למעלה משני עשורים לטיפוח מנהיגות צעירה ולעידוד מעורבות חברתית בקרב בני נוער מכל רחבי הארץ ומכל שכבות החברה הישראלית. החניכים והבוגרים שהשתתפו במרתון היום מייצגים את הדור הבא של מובילי דעה ומשפיעים חברתיים, הממשיכים את מורשת חבריהם שנפלו תוך שמירה על ערכי התנועה: אחריות, מנהיגות, ערבות הדדית ואהבת הארץ.
קרינה ארייב הניקה את מרתון ירושלים