אחד ממרוצי האופניים הקשים והמסוייטים יצא לדרך אתמול (שבת) בסיינה, על שבילי העפר של טוסקנה. שם, קבוצת הרכיבה הישראלית ‘ישראל פרמייר טק’ לקחה חלק במסלול ה'סטראדה ביאנקה'. הקבוצה הגיעה עם הרכב המשלב וותיקים כמו ג’ייקוב פוגלסאנג הדני וסימון קלארק, עם צעירים כמו רייסברג וגם האמריקני ריילי שיהאן, שחווה מרוץ של גיהנום אמיתי.
שיהאן ישב בצד דרך העפר המום למראה, רעמת שערו הצהובה ופניו היו מכוסות בשכבה עבה של לובן האבק. הקסדה הייתה מונחת לצדו, מנותצת. זה עתה חווה את ההתרסקות השנייה שלו בתוך פחות מעשר דקות. את הראשונה, התרסקות המונית בעיקול הדרך, איכשהו שרד, בניגוד לחברו לקבוצה קריסטס ניילנדס שכבר עשה את דרכו באמבולנס לבית החולים עם יד שבורה.
אבל כאשר מכונית הליווי של אחת הקבוצות סטתה לפני רגע לפניו, כבר לא יכול היה לעשות דבר, מוצא את עצמו על הרצפה עם זעזוע מוח קל וכמה שריטות, מחוץ למרוץ שהמשיך באותו הרגע לשעוט קדימה, מותיר את ריילי ורבים כל כך, מאחור. ״כשזה קורה לך״ סיפר אחר כך, בדרכו לשדה התעופה ואל המטוס שיקח אותו הביתה, ״אתה אומר לעצמך שזהו. למירוץ הזה שכל כך הרבה דברים שנמצאים מחוץ לשליטה שלך, אתה לא רוצה לחזור. אבל עכשיו אני כבר חושב איך לשוב לכאן בשנה הבאה ולתת לעצמי צ׳אנס חדש״.
ריילי שהאין פצוע (ישראל פרמייר טק)הסיפור של ריילי המלקק את פצעיו שיקף במידה רבה את החוויה הכואבת של כמה וכמה מחבריו לקבוצה, מעניק מושג על המבחנים המנטאלים שעוברים רוכבי האופניים במרוצים הכמעט פרועים - מהסוג של ה’סטראדה ביאנקה’. כמעט כל אחד מרוכבי הקבוצה התמודד אתמול במהלך חמש וחצי השעות בטוסקנה, עם רגעים שבחנו את גופו ורוחו עד הקצה.
נדב רייסברג היה אחד מהם, מוצא את עצמו באמצע סקטור העפר החמישי עם תקר בגלגל שכפה עליו לטפס בשארית כוחו עם צמיג ריק מאוויר, עד איש צוות של הקבוצה שהמתין עם גלגל רזרבי. מאותו הרגע ובשלוש השעות שנותרו, זה היה מאבק הישרדות שנראה כמעט חסר טעם - לסיים את המרוץ ויהי מה.
ישראל פרמייר טק במרוץ טוסקנה (ישראל פרמייר טק)רייסברג: ״זה קרה לי בנקודה הכי גרועה שיכולה להיות. ברגע הזה אתה חווה את כל העוצמה של מפח הנפש. כל כך רציתי להמשיך לעזור למובילים שלנו, אבל עכשיו, כשהמרוץ נשמט מרגליך, המוח שלי פקד עליי לא להפסיק. הרגשתי שאני חייב להגיע לקו הסיום בלי תירוצים וויתורים״.
הוא חפר הכי עמוק שאפשר, השיג קבוצת רוכבים גדולה לפניו ויחד איתה רכב עד הסיום, מגיע תשוש לקו האחרון בסיינה, כדקה מהזמן המקסימלי, 25 דקות אחרי המנצח המוחלט אלוף העולם טאדיי פוגאצ׳אר, במקום ה-93 שאיש לא יזכור מלבדו. הוא יזכור כי ״זה היה היום הקשה ביותר שלי אי פעם על האופניים״ כפי שיגדיר זאת אחר כך. ״אני אפילו לא רוצה לחשוב מה הייתי מרגיש אם אחרי כל המאמץ הזה, עוד לא הייתי מסיים״.
אפילו ג׳ו בלקמור הצעיר שהיה הראשון מהקבוצה שסיים (מקום 30, קצת יותר מתשע דקות אחרי המנצח) בבכורה מרשימה במרוץ קשוח כזה, הודה ״שלא חוויתי מרוץ כזה עד כה״, אך מיהר להוסיף: ״עם כל הבלגן מסביב הרגשתי די בנוח. אני משוכנע שבעוד שנה שנתיים אחזור לכאן הרבה יותר חזק״.
ריילי שיהאן מוטל בצד הדרך (ישראל פרמייר טק)הספורט דירקטור הישראלי דרור פקץ׳ הודה אחר כך: ״מעולם לא חוויתי מרוץ כה כאוטי, וזה כולל את הפריז רובה וגראנד טורים טורים. שום דבר לא דומה למה שהלך פה. אחרי 100 ק״מ אמרתי לעצמי שאנחנו במצב מצוין עם שישה רוכבים מקדימה. תוך שניות התגלה לי איזו מחשבה מטופשת זו הייתה, כשבבת אחת נקלענו לבלגן מטורף ומול העיניים שלי מתרחשות סדרת התרסקויות, רוכבים ואופניים באוויר, נפילות, פציעות. מטורף״.
אבל במקצוע הזה, אין דרך אחרת לשרוד מלבד מאשר לקום, לנער את האבק ולהסתכל קדימה. פקץ׳: ״בלקמור הראה כאן באיזה רוכב נפלא מדובר. בעוד שנה שנתיים, עם מנוע יותר מפותח, הוא יהיה גורם חשוב במרוץ הזה. גם נדב עוד יחזור לכאן ויעשה דברים מרשימים״. לרייסברג, שכבר עשה אמש את דרכו לזינוק של הטירנו אדריאטיקו הגדול שיזנק מחר, לא היו כל ספקות: ״אשמח לחזור הנה ולעבור את כל הכאב והסבל מחדש. איזה מרוץ מדהים!״.