ג'וזף ג'י. מסקאץ' היה איש עסקים אמריקאי שנולד בסוף המאה ה-19 וחי בניו ג'רזי. עד כאן, סיפור שגרתי למדיי. כמו רבים מבני דורו, הוא עשה חיל בעסקיו והצליח להגיע לרווחה כלכלית מכובדת, גם אם לא הפך לאחד מעשירי אמריקה של תקופתו.
אבל מה שהפך את שמו לשיחת היום בקרב חוגים מסוימים, לא היה דווקא הדרך שבה הרוויח את הונו, אלא הבחירה יוצאת הדופן שביצע בנוגע לרכב הפרטי שלו. בדיוק כאן הסיפור הזה הופך מסיפור שגרתי לסיפור ביזארי לחלוטין של מיליונר שכנראה לקח את הכסף שלו צעד רחוק מדיי...
מסתבר שבמהלך שנות ה-50, כאשר כבר היה אדם מבוסס ונטול דאגות כלכליות, החליט מסקאץ' להגשים חלום ולרכוש לעצמו רולס-רויס. אבל לא כל רולס-רויס היתה יכולה לספק את גחמותיו. עבור מסקאץ' – כמו עבור רבים מהאלפיון הישן – יוקרה בפני עצמה לא היתה מספיקה – והוא היה זקוק למשהו ייחודי – מכונית שנבניתה במיוחד עבורו.
לכן הוא הגיע עד לאיטליה, ל”בונה המרכבים” , אלפרדו ויניאלה, וביקש ממנו ליצור עבורו רכב שאין כמותו בעולם – הרכב מבוסס על שלדת הרולס-רויס סילבר ריית', אך עם גוף ופנים שהותאמו בדיוק מוחלט לצרכיו האישיים, וכאמור הבלתי שגרתיים.
הטלוויזיה בתוך הרכב (RM Sotheby's)ויניאלה רכש את שלדת הדגם, מדגם LCLW14, כשהוא נטול מרכב וללא עיצוב פנימי, והחל בעבודת הקודש, או השיגעון – תלוי את מי שואלים. התוצאה הסופית הייתה רכב שהזכיר יותר עיצוב אמריקאי מהחזית, ופחות את האלגנטיות הבריטית המוכרת של רולס-רויס.
הרכב כלל שמשת אחורית ייחודית עם נטייה הפוכה, שיכולה הייתה גם לרדת כלפי מטה – אלמנט שנראה כאילו נלקח ממכוניות קונספט של העתיד. סביר להניח שהעיצוב הזה לא ימצא חן בעיני כל חובב רכב, ויש הטוענים כי מדובר ברכב פחות אלנגטי מהגרסה המקורית של סילבר ריית', אך קשה להתווכח עם העובדה שהוא היה נועז, חדשני, ובעיקר – בלתי נשכח.
אלא שהעיצוב החיצוני היה רק ההתחלה. הדרישות שמסקאץ' הציב בפני ויניאלה היו אלה שהפכו את הסיפור לבלתי ייאמן. ראשית, הוא דרש שהפסלון אייקוני המותקן על מכסה המנוע של רולס-רויס ייעוצב בצורה שבדרך כלל היתה שמור למכוניות שיוצרו עבור מלכים וראשי מדינות.
האסלה המוזהבת (RM Sotheby's)בנוסף הוא ביקש גם מקרר קטן שנבנה בתוך הרכב, מיועד במיוחד לצינון בקבוק שמפניה – כי למה שמיליונר אמריקאי יצטרך לחכות עד התחנה הבאה כדי לשתות את המשקה המבעבע שלו? בנוסף, הוא התקין טלפון, ממוקם בצד שמאל של השורה השנייה – מה שללא ספק שירת אותו ברגעים בהם שיחה דחופה לא היתה יכולה לחכות. נוחות לא הייתה עניין של מותרות מבחינתו – היא הייתה תנאי בסיסי.
וזה לא הכול. מסקאץ' רצה גם טלוויזיה בתוך הרכב, והיא שובצה בתוך ארון עץ מהודר, כזה שלא היה מבייש סלון של בית יוקרתי. הדובדבן שבקצפת – אם אפשר לקרוא לזה כך – היה הדרישה המפתיעה והבלתי נתפשת: אסלת שירותים בתוך הרכב. אך לא כל אסלה תספיק. מסקאץ' דרש שהיא תהיה מצופה בזהב...
ויניאלה עמד באתגר והצליח למצוא פתרון למיקום האסלה המוזהבת: חלקו הימני של הספסל האחורי היה ניתן להסרה, ומתחתיו הוסתרה האסלה. מדובר במערכת פשוטה יחסית, אשר דאגה שכל מה שהאיש הנכבד |הפיק”, פשוט נשפך ישירות אל הכביש, אפילו תוך כדי נסיעה (ועדיף כמובן בנסיעה לבד ובלי הצצות מהנהג). לסיום נציין שאם אתם חושקים ברולס רויס המדוברת עם האסלה המוזהבת, היא תעמוד ב-22 במאי למכירה פומבית ע”י בית המכירות הפומביות RM Sotheby's, כשהמחיר המבוקש יהיה בסביבות ה-150 אלף אירו. שיהיה לכם בהצלחה
רוצים לדעת ראשונים על כל כתבה במדור האזור המוטורי? היכנסו לתפריט באפליקציית ONE בסמארטפון, בחרו “התראות” וסמנו את האזור המוטורי. נתראה בכתבה הבאה
הכותב שי לב שימש בעבר כעורך הראשי של אתר ONE ובימים אלו עורך את מדור האזור המוטורי באתר.