כיום, למבורגיני היא לא רק שם נרדף למהירות, עוצמה ועיצוב ספורטיבי, אלא גם להתאמה אישית ברמה הכי יוקרתית שניתן למצוא בעולם רכבי-העל. הדבר בא לידי ביטוי בכך שהלקוחות האקסקלוסיביים של החברה אינם צריכים להתפשר – לא על הביצועים, לא על החומרים, וכמובן שגם לא על הצבע.
המותג מציע כיום לא פחות מ־400 צבעים במגוון הסטנדרטי שלו, וביניהם שלל גוונים של ירוק, כחול, אדום, אפור וכל צבע אחר שתוכלו לדמיין, אך גם כאן לא נמתח הגבול – כל לקוח יכול להגיש בקשה אישית לצבע מותאם אישית, ולקבל את מכונית החלומות שלו בגוון המדויק שהוא רוצה. כל זה מתאפשר בזכות מחלקה מיוחדת של למבורגיני, האחראית על התאמות אישיות, החל מצבעים ועד לבחירת חומרים יוקרתיים לתא הנוסעים, תפירה בהתאמה אישית, מושבים ייחודיים, ורמות גימור נדירות.
אבל הסיפור הזה לא התחיל במחלקה רשמית. אם נחזור עשרות שנים אחורה, נגיע לימים שה”שיגעונות” של הלקוחות היו תלויים בנכונות של למבורגיני להקשיב, לקבל וליישם. אחד הסיפורים המדהימים בהקשר זה התרחש דווקא בשנות ה־60, כשהרכב המוביל של החברה היה אחד האייקונים הגדולים בהיסטוריה של תעשיית הרכב: הלמבורגיני מיורה.
למבורגיני מיורה (מתוך האתר הרשמי)המיורה הוצגה לראשונה בתערוכת הרכב של טורינו בשנת 1965, והושקה למכירה ב־1966. מדובר ברכב מהפכני במובנים רבים: הוא נחשב על ידי רבים למכונית הספורט הראשונה שהציבה את המנוע בחלק המרכזי־אחורי — מהלך שתרם לאיזון הכבידתי האידיאלי ולביצועים דינמיים יוצאי דופן. העיצוב של מרצ'לו גנדיני הפך אותה לאחת מהמכוניות היפות בכל הזמנים, ועוצמת המנוע לא נפלה מהמראה: מנוע V12 בנפח 3.9 ליטר סיפק 350 כוחות סוס — ובגרסת ה-SV מ־1971 הגיע אפילו ל־385 כ"ס. בנוסף, מהירות מרבית של 280 קמ"ש הפכה ל־300 קמ"ש בגרסה המאוחרת יותר.
בתוך הסביבה החדשנית והנועזת הזו, יחסית לאותה תקופה כמובן, התרחש מקרה אחד בלתי נשכח. לקראת סוף העשור, כאשר המיורה כבר נחשבה לפאר היצירה האיטלקית, הגיעה לקוחה למטה החברה עם בקשה יוצאת דופן. היא רצתה להזמין מיורה — אך לא בכל צבע. היה לה צבע ספציפי מאוד במחשבה, והוא לא הופיע בשום קטלוג של החברה: היה זה צבע השמלה שהיא לבשה באותו הרגע.
נציג החברה קיבל את הלקוחה, האזין לבקשתה והסביר לה בשלווה שניתן בהחלט לשכפל כל צבע — אך לשם כך, יש צורך בדוגמית פיזית. ההנחה הייתה שהלקוחה תוכל לשלוח אליהם חתיכת בד מהשמלה או להביא אותה בביקור נוסף, אבל אותה אישה לקחה את ההנחיה ברצינות רבה יותר מכפי שציפו – היא הורידה את שמלתה במקום ומסרה אותה כדי שצוות הצבעים של למבורגיני יוכל לשחזר את הגוון במדויק.
למבורגיני מיורה (מתוך האתר הרשמי)האירוע עורר מבוכה ניכרת ואף שערורייה מסוימת, לא רק בגלל המעשה עצמו אלא בעיקר כי התרחש בלב המטה של אחת מחברות הרכב היוקרתיות ביותר בעולם, בסביבה שעדיין לא הייתה רגילה לבקשות כה יוצאות דופן. עם זאת, בלמבורגיני לא רק שלא דחו את הבקשה — הם מיהרו להיענות לה. הצוות שיחזר את הגוון, והצבע החדש קיבל את הכינוי הבלתי רשמי "Verde Scandal" — או בעברית: "ירוק שערורייתי".
מיותר לציין כי כעת זהו לא רק גוון ככל אחד מהגוונים האחרים של החברה, אלא גם גוון שיש בהקשרו סיפור של ממש. ירוק סקנדל הפך עם השנים לאחד מהצבעים המזוהים ביותר עם המותג, והוא עדיין מוצע ללקוחות המעוניינים בו — כחלק מהזמנה מותאמת אישית.
הסיפור הזה ממחיש אולי טוב יותר מכל דבר אחר את הגישה שהפכה את למבורגיני למה שהיא כיום: נכונות להקשיב, רצון לפרוץ גבולות, ונכונות להתנסות גם כאשר התוצאה איננה ברורה מראש. כעת נותר לשאול האם זה הסיפור ההזוי היחיד שקשור בהתאמה אישית ללקוח כזה אחר, או פשוט היחיד שהגיע לתקשורת...
הכותב שי לב שימש בעבר כעורך הראשי של אתר ONE ובימים אלו עורך את מדור האזור המוטורי באתר.
רוצים לדעת ראשונים על כל כתבה במדור האזור המוטורי? היכנסו לתפריט באפליקציית ONE בסמארטפון, בחרו “התראות” וסמנו את האזור המוטורי. נתראה בכתבה הבאה