איגודי הספורט נגד מודל חלוקת תקציב ההכנות האולימפיות החדש. לאחר שמשרד התרבות והספורט העביר את האחריות לחלוקת הכספים למכון וינגייט, התברר לחלק מהאיגודים כי נקבעו קריטריונים שלכאורה עלולים לפגוע בפעילותם וחלקם לכאורה נקבעו ללא התאמה לתוכניות המקצועיות של הענפים.
המנהג של תקציב ההכנות האולימפיות החל בשנת 1998, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו העביר תקציב מיוחד של 10 מיליון שקל מהרזרבה התקציבית לטובת מימון ההכנות למשחקים האולימפיים. עם הזמן, הסעיף התקציבי הגיע לחקיקה בכנסת. כעת, התקציב נאמד בעשרות מיליוני שקלים בשנה ומחולק לכל האיגודים לטובת מימון חלק מההוצאות על השתתפות בתחרויות בינלאומיות.
כידוע, מתחילת השנה משרד הספורט העביר את תקציב ההכנות האולימפיות למכון וינגייט, לכאורה על מנת לייעל את העבודה, לחסוך בבירוקרטיה, ולהעביר את התקציבים לאיגודי הספורט בקלות ובזמן. אלא שיש כמה בעיות שנוצרו בעקבות המעבר - ראשית, הכספים לא הועברו מהר יותר בגלל שאין בקופת המכון את התקציב במלואו. שנית, האיגודים נדהמו לגלות כי נקבעו קריטריונים שלא תואמים לפעילותם וללא כל התייעצות איתם.
בעקבות העברת האחריות לתחומו, מכון וינגייט הקים ועדה שתנהל את ההליך ותבנה את הקריטריונים לחלוקת הכספים דרכו. עד כה מכון וינגייט העביר לאיגודים כ-40% מהתקציב השנתי של ההכנות האולימפיות כמקדמה, ותוך כדי בדירקטוריון המכון אישרו את הקריטריונים לחלוקת התקציבים הללו לאיגודים.
לאחר אישור הקריטריונים הללו, נשלחו הסכמי ההכנות האולימפיות לאיגודים, אך חלק מהאיגודים הודיעו כי הם לא מוכנים לחתום על ההסכמים. לטענתם, אצל חלקם חלה פגיעה משמעותית בתקציב בהשוואה לשנים קודמות. בנוסף, נטען כי אף גורם לא פנה אליהם בנושא, מה גם שנדמה כי ישנו לכאורה ניסיון התערבות בוטה בניהול האיגודים.
אם בעבר כל איגוד היה מקבל סכום מסוים ומתנהל איתו כראות עיניו, כעת הוחלט במכון איך לנהל את התקציבים של ההכנות האולימפיות גם בתוך האיגודים עצמם. לדוגמה, איגודים בהם יש תתי-ענפים טוענים כי הוקצבו כספים לכל אחד מהם בנפרד, כך שהם לא יכולים להעביר תקציבים מענף אחד לאחר במידת הצורך, ולמעשה הם איבדו את חופש הפעולה להחליט היכן עדיף להשקיע יותר. זאת, בנוסף להפרדת התקציב בין נוער ובוגרים, כך שלא ניתן לממן פעילות אחת מכספים שהועברו לטובת אחרת.
אנשי היחידה לספורט הישגי ומכון וינגייט הביאו מודלים שידייקו את ההשקעה בספורט כדי לייצר יותר מדליות בעתיד, אך גורמים בספורט הישראלי טוענים כי הדברים בספורט משתנים כל הזמן. חלק מהאיגודים טענו כי הם לא היו שותפים לקבלת ההחלטות ואף אחד גם לא בדק כיצד זה ישפיע על התוכניות המקצועיות שלהם לשנים קדימה.
תלונות וערעורים על הקריטריונים הועברו למכון וינגייט, בהן בין היתר נטען כי עצם זה שהתקציבים הללו נקבעו מראש ולא ניתן לשנותם - פוגע בחופש הפעולה של האיגודים. למשרד התרבות והספורט, אגב, אסור להתערב בשיטת חלוקת הכספים כל עוד היא תחת אחריות וינגייט, אך יש נציגים מטעמם בוועדה שקבעה את הקריטריונים.
באיגודי הספורט דרשו לאפשר תקציב כולל לכל איגוד או גמישות של 100% בין תתי-הענפים או בין נוער ובוגרים. לדוגמה, אם מתקצבים דגמים שונים בשייט או ענפים שונים בהתעמלות, או מחליטים כמה כסף יחולק לנוער ולבוגרים - יכול להיות מצב שספורטאי פורש ולא ניתן יהיה לנצל את התקציב במלואו עבור ספורטאי מענף אחר, כך שהכסף יילך לפח. מה גם, שברגע שקובעים למנהלי הענפים איך לחלק את הכסף שוללים מהם את החירות כאיגוד היכן להשקיע יותר. למעשה, בחלק מהאיגודים, וינגייט גם קובע בפועל היכן יש ספורטאים איכותיים ובמי כדאי להשקיע בתוך הענפים השונים.
בעקבות התלונות של ראשי האיגודים, ביום חמישי האחרון התכנסה ועדת ההכנות האולימפיות של מכון וינגייט בירושלים. במהלך הדיון אושרה לחלק מהאיגודים גמישות חלקית בהעברת התקציבים בין סעיף לסעיף, אך בספורט הישראלי עדיין לא אהבו זאת ודרשו לבטל את ההגבלות. אומנם מנכ”ל המכון גיא אטיאס נפגש עם ראשי האיגודים וניסה לפעול לטובתם בדיונים פנימיים, אך הוועדה היא זו שמקבלת את ההחלטות בסופו של דבר.
בעקבות המצב, האיגודים שהתלוננו דורשים להקפיא את חלוקת הכספים עד לבירור שיקיימו עם היחידה לספורט הישגי, וזאת בניסיון להבין את מודל חלוקת התקציבים החדש ועל בסיס אילו נתונים על הוא מתבסס. חלקם מסרבים בשלב זה לחתום על ההסכמים, משום שמדובר במהלך חד צדדי. לדבריהם, מכון וינגייט לא אמור להתערב בשיקולי בעלי המקצוע באיגודים אלא רק להעביר אליהם את כספי ההכנות האולימפיות.
ממכון וינגייט נמסר: “מכון וינגייט והיחידה לספורט הישגי פועלים על בסיס קריטריונים אובייקטיביים, מקצועיים ושקופים, אשר הוצגו לאיגודי הספורט כבר בחודש מרץ האחרון - וזכו לברכתם. הקריטריונים מבוססים על ניתוח מעמיק של הישגי הספורטאים, איכות ההישג, רמת הפוטנציאל, והערכה מקצועית של התוכניות שהוגשו”.
במכון הוסיפו: “כחלק מהמאמץ להבטיח חלוקה מיטבית של המשאבים, הוחלט לחלק את התקציבים לפי דיסציפלינות, על מנת לוודא שספורטאים בעלי פוטנציאל למדליה או להגעה לגמרים יזכו לתמיכה מרבית. החלטה זו התקבלה מתוך רצון למקסם את סיכויי ההצלחה של מדינת ישראל במשחקים האולימפיים. מודל ה-PIM נבנה על ידי היחידה לספורט הישגי בסיוע של הוועד האולימפי ומנהל הספורט, בשיתוף מלא ובשקיפות. המודל הוצג לוועדת ההכנות האולימפיות, הכוללת נציגים ממנהל הספורט, מכון וינגייט ושלושת ארגוני הגג של הספורט בישראל. הוועדה אישרה את המודל ואת אופן חלוקת התקציבים פה אחד”.
כמו כן, בווינגייט הגיבו: “המכון מעניק גיבוי מלא ליחידה לספורט הישגי ולעבודה המקצועית שלה, וימשיך לפעול בהתאם לעקרונות של מצוינות, שקיפות ושוויון הזדמנויות. נכון להיום, תקציב ההכנות האולימפיות מתוקצב באופן מדויק וממוקד יותר מאי פעם, כך שהמשאבים יושקעו בענפים ובתחומים בעלי הסיכוי הגבוה ביותר להשגת הישגים”.