האיגודים המובילים בספורט האולימפי נגד שיטת חלוקת כספי ההכנות האולימפיות החדשה, כפי שפורסם ב-ONE, לאחר שנודע להם כי מכון וינגייט החליט לשנות את הקריטריונים ולהוסיף הגבלות בחלוקת התקציב שכל איגוד מקבל, ללא מעורבות או שיח עם גורמי המקצוע של האיגודים, אלא לפי שיקולי היחידה לספורט הישגי. היום (שלישי) ראשי האיגודים מבקשים לעצור את התהליך ולבחון מחדש את מודל חלוקת התקציב שנקבע.
יו”ר איגוד השייט, שי בובר, אמר בנושא: “ראשית חשוב לי לציין את השיח הטוב עם מנכ”ל מכון וינגייט, גיא אטיאס, ולציין את המכון לטובה בהעברת המקדמות, זה לא מובן מאליו ואני מודה לו על כך. לגבי מודל חלוקת הכספים, לא היינו שותפים לבנייה שלו הלכה למעשה וחבל שכך מתנהלים הדברים, צריך לשמור על גמישות מירבית כי בסופו של יום האיגודים מנהלים את התקציב, ולא אף אחד אחר, ויש מצבים שיש שינויים במהלך השנה כמו שזכינו עכשיו במדליה בדגם ה-49er ואז צריך להעביר להם עוד כסף. דבר נוסף זה שהתקציב חייב להיות סגור ונעול ללא שינויים”.
בובר המשיך וציין: “צריך להבין שמדליות לוקחים בעבודה קשה בשטח. ספורט זה לא מדע מדויק ולכן שום מודל, טוב ככל שיהיה, לא יכול לנבא 100% הצלחה. אני שמח על השיח החיובי עם מנכ”ל וינגייט והצוות שלו. בשנה הבאה אני מקווה שנשנה את המודל. הבעיה העיקרית של האיגודים נשארה התזרים, גם לזה עוד לא מצאו את המודל המדויק. הכי חשוב שנחזיר את כל החטופים הביתה, עם כל השאר נסתדר״.
שי בובר, יו"ר איגוד השייט (שחר גרוס)יו”ר איגוד השחייה, עדי ביכמן, הגיבה: “איגוד השחייה קיבל בהפתעה גמורה את הסכם ההכנות האולימפיות שמגלם קיצוץ מהתקציב שהוקצה לנו בשנים האחרונות. תחילה פנינו למנכ”ל מכון וינגייט בניסיון להבין את הסכום החריג, ובהמשך ערכנו בירור מעמיק מול היחידה לספורט הישגי - הגוף שבנה את המודל, קבע את הפרמטרים וניקד את האיגודים. התברר כי נעשה שימוש במודל תקצוב חדש שמעולם לא הוצג, לא הוסבר, ולא גובש בשיח עם האיגודים ועם אנשי המקצוע שמכירים כל ענף לעומקו”.
ביכמן הוסיפה: “הפער בין המציאות בשטח - נבחרת השחייה הגדולה ביותר אי פעם למשחקים האולימפיים, מדליה היסטורית באליפות העולם והישגים חסרי תקדים באליפות אירופה - לבין הקיצוץ החד, זועק לשמיים. איגודי הספורט בישראל מתמודדים עם תזרים מזומנים לא הגיוני ותקציבים מצומצמים, והם ממשיכים לפעול ולהביא הישגים - למרות, לא בזכות. הודעה על קיצוץ כזה, באמצע שנת פעילות, כשמרבית התכניות כבר יצאו לדרך, פוגעת לא רק בהתארגנות, אלא בבסיס של תכנון מקצועי לטווח ארוך״.
עדי ביכמן (גלעד קוולרצ'יק, איגוד השחייה)היו”ר הוסיפה: ״איגוד השחייה עשה בשנה האחרונה צעדים משמעותיים של ארגון, סדר ומקצועיות. במקום לחזק אותו ולתת רוח גבית, מטילים עליו גזירה שפוגעת ישירות ביכולת להתכונן נכון למשחקים האולימפיים. וכנראה, אנחנו לא לבד. אם איגוד השחייה, עם ההישגים הגדולים ביותר שלו אי פעם, נפגע כך - זה יכול לקרות לכל איגוד אחר בעתיד או כבר קורה, אם שיטת התקצוב לא תתבסס באופן מקצועי, שקוף והוגן”.
ביכמן הבהירה בנוסף כי “לא ניתן לנהל מערכת הישגית כשמשנים מודל קריטי באופן חד-צדדי וללא שקיפות. במגזר העסקי נהוג לעשות שינויים כאלו בהדרגה באמצעות פיילוט או בחינות היתכנות כאלה או אחרות. גם כאן, לפני שמכילים מודל שמשנה את כללי המשחק, ראוי לעצור, להקשיב, ולבחון אותו מחדש”.
מאחורי הקלעים, יש לציין, ראשי איגודים נוספים תומכים בדעתם של יו״ר איגוד השייט ויו״ר איגוד השחייה. למכון וינגייט הגיעו תלונות נוספות בנושא, כאשר בחלק מהמקרים הוועדה שאמונה על חלוקת התקציבים הודיעה למי שערערו על הקריטריונים כי תאפשר גמישות קלה בין התקציבים. לדוגמה, בענפים שיש בהם תתי-ענפים, תהיה גמישות של עד 15% בהעברת תקציבים ביניהם במידת הצורך. באיגודים מתעקשים על קבלת גמישות מלאה של 100%, ולנהל את התקציב שהוקצה לאיגוד בעצמם, ללא התערבות של גורמים חיצוניים שלא חיים את השטח.