אחרי האירועים הסוערים בדרבי התל אביבי שבוטל בהחלטת המשטרה היה זה מודי כידון, איש העסקים, הפרסומאי ואוהד ותיק של הפועל תל אביב, ששיתף על אירועי אתמול (ראשון) מהזווית שלו וביקר את הנהלת הקבוצה, הצדיק את ביטול המשחק ורוצה שקודם כל המועדון שלו ייקח אחריות.
בפוסט נכתב: “אני אוהד הפועל תל אביב כבר למעלה מ-60 שנה. מגיל 10 הייתי עולה על קו 5 בצפון תל אביב, נוסע לבלומפילד ויושב בשער 7 לעודד את הקבוצה שלי. זכיתי שבן דודי, משה תאומים, קנה את הקבוצה והוביל אותה להישגים חסרי תקדים - כולל העפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות בעונת 2010/11. נסענו עם הקבוצה ברחבי אירופה ונהנינו מחוויית כדורגל נהדרת.
“אריק איינשטיין, הזמר האגדי הישראלי הגדול מכולם, שהיה אוהד שרוף של הקבוצה, כתב את השיר “אדומה שלי ״על כאב של הפסד במשחק ועל האוהדים שאוכלים את הלב. אריק התכוון לכאב של הפסד במגרש - לא לכאב מבושה של אלימות ואבוקות. זה היה הכדורגל שאנחנו אהבנו!!
“ב-15 השנים האחרונות הידרתי את הרגליים מהמשחקים – האלימות והחוויות המאכזבות במגרשים גרמו לי להימנע מלבוא. השנה, עם החלפת הבעלות והתקווה לרוח רעננה, החלטתי לחזור. קניתי מנוי משפחתי עבורי, עבור בני ועבור נכדי. גם אחי קנה מנוי עבורו ועבור נכדו. סך הכל חמישה אוהדי הפועל תל אביב שיושבים בשער 2.
“כמו בכל מקום תרבותי בעולם – החוויה מתחילה ברכבת הקלה, ירידה בשדרות ירושלים, שווארמה אצל איציק הגדול, והליכה לאצטדיון לשבת עם משפחות ואוהדי הפועל. כבר שבועיים הנכד שלי, בן שבע, חיכה ודיבר על הדרבי הגדול – הפעם הראשונה בחייו. נכנסנו לאצטדיון, האווירה הייתה נהדרת, צבעונית, השמעת השיר המרגש לזכר הנופלים – צמרמורת! חוויה ישראלית, גאווה!!
יציע הפועל ת"א (שחר גרוס)“ואז, 10 דקות אחרי שהשחקנים עלו למגרש – התחיל בלאגן שדומה יותר לשטח אימונים של היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור מאשר למשחק כדורגל. מאזור המשפחות נזרקו אבוקות לעבר שוטרים, המגרש התכסה בעשן, והתחושה הייתה קשה. לקחתי את הנכד ויצאנו כדי לא לשאוף את העשן.
“חזרנו למקומות, והכרוז הודיע על ביטול המשחק. אכזבה ענקית – אבל אני חייב לומר שאני מבין לחלוטין את ההחלטה. החלטה נכונה וצודקת בנסיבות העניין. מגרש כדורגל הוא מקום לראות כדורגל וליהנות, לא מגרש אימונים של הלוט"ר. בדרך חזרה ברכבת הקלה שמעתי את שיחות האוהדים – להערכתי, כ-80% מהם (אוהדי הפועל ואוהדי מכבי) הבינו והסכימו עם ההחלטה. קומץ קטן וקולני האשים את המשטרה.
“ישב שם פרחח בן 15, עם ציציות וכיפה, והסביר לכולם שהוא בא לא בגלל הכדורגל אלא בגלל “האווירה”, מה זה “חוויה” לפתוח אבוקה ואיזה סיפוק זה נותן לו. אמרתי לעצמי – הוא לא יהיה פה עוד הרבה זמן, כי אני מניח שבקרוב הוא ישב בין הסורגים. הבוקר צפיתי בתגובת הנהלת הפועל תל אביב ברשתות החברתיות – בושה וכלימה! אין מילה אחת שמגנה את התנהגות אוהדי הפועל. הכל, אבל הכל, האשמה של המשטרה – כאילו היא התכוננה למלחמה ולא האוהדים.
“תפקיד המשטרה הוא לשמור על הסדר. משטרת ישראל לא אוהבת יותר את בית”ר ירושלים, מכבי חיפה, מכבי תל אביב או הפועל תל אביב – תפקידה לשמור על הסדר. הייתי מצפה מהנהלת הפועל תל אביב, שעכשיו מגובה בספונסר חזק ביותר, לעשות דבר אחד קודם כל – לגנות בראש ובראשונה את האוהדים על התנהגותם.
שוטרי משטרת ישראל בהתייעצות (רדאד ג'בארה)“הייתי מצפה מהם לבוא ביוזמה אחרת שלא ראינו עד היום: לגזור על הקבוצה שלושה משחקי בית ללא קהל. כן, ללא קהל. המשמעות – כל מי שקנה מנוי לא יוכל לראות את המשחקים האלה. כן, וזה כואב. אבל רק דוגמה אישית ושינוי אמיתי בכל תפיסת ניהול הכדורגל הישראלי יתנו לנו עכשיו אפשרות לצמוח מהמשבר הזה. זו ההזדמנות להראות שיש פה הנהלה אחרת, חשיבה אחרת, אומץ אחר.
“אני בטוח שצעד כזה יתקבל בברכה על ידי הרבה מאוד אוהדים שיוכלו לחשוב שיש פה סוף סוף משהו אחר. אם אנחנו באמת רוצים להיות הפועל תל אביב הטובה כמו פעם – בואו נדע לקחת אחריות, נהווה דוגמה, ולא נחכה שיענישו אותנו. נעניש את עצמנו ונשלח מסר ברור: כל מי שייתפס גורם לאלימות יורחק לצמיתות ממשחקי הקבוצה. הדרך הנכונה היא להילחם באלימות, להראות חוזק ולא לפחד מקומץ שהופך להיות האספסוף ומשחיר את פני הקבוצה – וגרם לביטול המשחק ולאכזבה של עשרות אלפי אנשים באצטדיון ובבית, שלא נהנו מחוויית הכדורגל כפי שמגיעה לנו.
“בתמונה אתם יכולים לראות את הנכד שלי והנכד של אחי – עומדים בחוץ בזמן שהעשן מתמר בתוך האצטדיון. זה לא הכדורגל שאני רוצה להעביר לדור הבא”.