זה עוד לא קרה. לא פחות משלושה שחקני נבחרות ישראל יפתחו עונה ב-NBA, ובפני האוהדים המקומיים של הליגה הטובה בעולם, צפויים עוד הרבה לילות ללא שינה. אל דני אבדיה שביסס את מעמדו בפורטלנד, יצטרפו שני רוקיז חדשים, בן שרף ודני וולף - שניהם בברוקלין נטס. אז נכון, ברוקלין נחשבת לאחת הקבוצות החלשות בליגה, אבל לשני הישראלים לא ממש אכפת - העיקר לטעום קצת כדורסל מהליגה האיכותית ביותר, במטרה להמשיך להתקדם ולקבל כמה שיותר דקות.
גם לנו, כמי שמקווים לראות נבחרת ישראלית עם חמישייה שכוללת שלושה שחקני NBA ושני טופ יורוליג, יש ציפיות. אז רגע לפני פתיחת העונה, החלטנו לבדוק מה מצבם של כל אחד מהשלושה, מה באמת אפשר לצפות מ-2025/26, ולמה בכל זאת החלטנו להישאר אופטימיים?
דני אבדיה - פורטלנד טרייל בלייזרס (עונה שישית בליגה)
עונה חדשה, מעמד חדש. דני אבדיה סיים חזק אשתקד עם שיאים אישיים בכל אספקט (16.9 נקודות ו-7.3 ריבאונדים), כשהוא מראה הרבה מנהיגות ולוקח זריקות מכריעות בדקות מכריעות. גם הגנתית הוא תמיד היה שם ומבחינת קליעה ראינו שיפור גדול - בעיקר בחודש האחרון. כל אלה סייעו להיכנס בפעם הראשונה לדירוג 100 הגדולים היוקרתי של ESPN שיוצא לפני פתיחת כל עונה. למעשה הוא דורג במקום ה-66 לפני שחקנים כמו דמאר דרוזן, זאק לאבין, טיילר הירו וקאם ג'ונסון, ואולי חשוב יותר - לפני חבריו לקבוצה, טומאני קמארה וג'רו הולידיי.
דני אבדיה. הגו-טו-גאי בצד ההתקפי (רויטרס)"אחרי הטרייד של ערב הדראפט לפני שנה, אבדיה המשיך את הפריצה הבלתי צפויה שלו, בדרך להיות הגו-טו גאי בצד ההתקפי", נכתב שם. על פי ESPN, הסטטיסטיקה שלו בעונה שעברה מסתירה בעצם את עוצמת ההתקדמות האמיתית שלו, אחרי תקופת הסתגלות לא פשוטה בפתיחה. החל מה-19 בנובמבר, במה שהיה המשחק הראשון בו חצה את רף 20 הנקודות, הסטטיסטיקה שלו עומדת על 19.1 נק' ו-7.7 ריב'. בתקופה הזו היו לו גם שני משחקי טריפל-דאבל, שהשוו שיא מועדון בו החזיק לא אחר מאשר קלייד דרקסלר.
ואם כבר מדברים על סיומת נפלאה - שימו לב לסטטיסטיקה ב-16 המשחקים האחרונים, עם ממוצע של 24.9 נק', 10.6 ריב' ו-5.5 אסיסטים, במה שהראה אולי את התקרה אליה הוא יכול להגיע. "אחרי כל בחירות הלוטרי של פורטלנד בשנים האחרונות, נראה שאבדיה הוא החתיכה המרכזית בפאזל לצידם", נכתב לסיכום. הטרייד שהביא את הולידיי לעיר על חשבון אנפרני סיימונס ששיחק לעתים בעמדה שלו, פינה עבורו עוד קצת מקום.
במקביל, הוא ימשיך ליהנות מהגב שנותן לו המאמן צ'ונסי בילאפס, והשנה גם מטיפים של חבר עתידי בהיכל התהילה - דמיאן לילארד. הבלייזרס החזירו את הבן האובד בקיץ, אבל יצטרכו לחכות שנה שלמה עד שיחזור מהפציעה שהשביתה אותו אשתקד במדי מילווקי. דני מצידו, ידע לחלק לכוכב האגדי של העיר מחמאות, כשאמר, "אני רוצה להגשים את החלום שלו ביחד איתו, ולהביא לעיר אליפות". לילארד מן הסתם, חייך מהצד ועל פי הדיווחים אהב את אבדיה עוד לפני שהחליט לחזור הביתה. בקיצור, הולך להיות מעניין עם אבדיה והבלייזרס השנה, כשהמטרה היא לכוון לאזורי הפליי-אין במערב החזק.
בילאפס ואבדיה. המאמן נותן לו גב (רויטרס)בן שרף - ברוקלין נטס (עונה ראשונה)
ברוקלין היא הקבוצה הראשונה אי פעם, שהחזיקה וגם שמרה על חמש בחירות הסיבוב הראשון שהיו בראשותה בערב הדראפט האחרון. שתי בחירות הלכו על הישראלים, בעוד אחת נוספת הלכה על ייגור דמין הרוסי, שכיכב במכללת BYU בעונה שעברה ונחשב לכשרון בכיר בעמדת הרכז. הסיבה שאנחנו מזכירים כאן את דמין, היא שהוא הולך להתחרות עם שרף על מקום בחמישייה של הנטס, בהנחה שאת נולאן טראורה הוא כבר הצליח לעבור ברוטציה.
הנטס נבנים מחדש ומחפשים עושה משחק שיוכל לשרת אותם שנים קדימה. שרף מצידו, סיפק סוג של משחק פריצה במהלך הניצחון על פיניקס במקאו בקדם עונה. הוא אמנם קלע 4 נקודות, אבל חילק 11 אסיסטים ונראה מוכן לליגה יותר מכל אחד ממתחריו. מול הפועל ירושלים הוא הסתפק ב-9 נקודות ו-6 אסיסטים ומול טורונטו הוא כבר פתח בחמישייה, שיחק 22 דקות, אבל היה פחות יעיל (3 ו-5) לעומת דמין שעלה מהספסל וסיים עם 14 נקודות ואסיסט אחד.
"הוא נראה ומשחק כמו כדורסלן ותיק", אמר עליו המאמן ג'ורדי פרננדז לפני כשבועיים. "הוא היה טוב עם הכדור. הוא איבד פחות וטיפל טוב בכדור, וזה היה משהו שהוא לא עשה כל כך טוב במחנה האימונים. היו לו גם חמש עבירות בשלב מוקדם, וזה הדבר שהוא יצטרך לעבוד עליו קצת יותר. אבל שמחתי לראות שהוא לא נתן לזה להפריע לו. הראש שלו נשאר במשחק והוא לא באמת הושפע מזה. זה אומר לך מי הוא וכמה הוא בוגר לגילו. הוא פשוט הולך להמשיך להשתפר".
בן שרף. משחק כמו כדורסלן ותיק (הפועל ירושלים, איציק בלניצקי)גם חברו לקבוצה, מייקל פורטר ג'וניור, רואה רק דברים חיוביים כשהוא מדבר על הגארד הישראלי. "כשאתה מגיע ל-NBA בפעם הראשונה, אתה יכול להסתנוור כשאתה רואה שמות גדולים שגדלת עליהם מתאמנים ומשחקים לצידך. אבל כשמישהו בא מבחוץ, זה אחרת. כי הם כבר מקצוענים ופחות מתרגשים. וזה מה שאני רואה אצל בן. שמתי לב אליו ודיברתי עם המאמן על בן ועל איך שהוא מתקדם ומשתפר באימונים. הוא הרשים אותי ולמרות שהוא רק בן 19, הוא מתנהל ומתנהג בצורה מקצוענית שהיא הרבה מעבר לגילו".
אבל ב-NBA, כמו הרבה פעמים ב-NBA, ההחלטות מתקבלות לפעמים "מהבית" כמו שאומרים. הנטס הלכו על דמין בבחירה גבוהה יותר, ומלכתחילה ייעדו לו את תפקיד מוביל הכדור הבכיר. האם לשרף יש סיכוי לעקוף גם אותו ברוטציה? על פי הדיווחים, שחקנים ואנשי צוות שיבחו את שרף ולכולם ברור שהוא לא יהיה טוב באופן מיידי, אבל במקביל הוא גם לא נראה מנותק. "יש לו כנראה הכי פחות בעיות מבין כל שחקני הרוקיז של ברוקלין, וזאת בדיוק הסיבה למה הוא עשוי לפתוח במשחק הפתיחה של העונה", נכתב ב-SB NATION, אבל גם אם זה יקרה - התפקיד לא מיועד עבורו, והוא יצטרך לעבוד קשה כדי לשמור או להשתלט עליו.
אם שרף יאבד פחות כדורים, ילך יותר לסל וישפר משמעותית את הקליעה, הוא יוכל לעקוף את חברו הרוסי וזה משהו שקל להגיד, אבל קשה לעשות - בטח במספר דקות מוגבל. ובכל זאת, מי שמכיר את סגנון המשחק של שרף, כמו גם את יכולת ההתאקלמות והמוטיבציה שלו, יודע שהסיכויים לכך גבוהים. ובכל זאת, חשוב להתאים ציפיות.
בן שרף. עם המספר 77 עוד מקריית אונו (הפועל ירושלים, איציק בלניצקי)מספר 77, ששמר על הגופייה שלו עוד מימי אליצור קריית אונו (לתקשורת האמריקאית סיפר שמדובר במספר מזל ביהדות), צריך להבין שהכל נזיל ושבסופו של דבר, אין תחליף לעבודה קשה. בשלבים מסוימים בעונה, בהחלט יכול להיווצר מצב בו שרף יצטרך לעבור לג'י ליג, על מנת לצבור יותר דקות. וזה לא משהו רע בהכרח. בג'י ליג הוא יוכל לקבל גם יותר ניסיון וזה משהו שיוכל לעזור לו. בכל מקרה, יהיה חשוב לזכור שברוקלין בונה עליו לעתיד - אחרת לא הייתה מהמרת עליו בסיבוב הראשון.
דני וולף - ברוקלין נטס (עונה ראשונה)
ואם כבר דיברנו על מספר 77, אז לנטס כבר היה אחד שלבש את הגופייה הזו והיה אהוב מאוד בקרב אוהדיה - ג'ורג' מיורסן. הענק הרומני אמנם היה מכונת ריבאונד בצבע, עקב גודלו, אבל דני וולף הוא שחקן שונה לגמרי בעמדת הסנטר. בברוקלין כבר יש כאלה שמכנים אותו 'בייבי יוקיץ'' או 'בייבי שנגון' בזכות יכולת המסירה והמשחק החכם שלו, אבל בינתיים בליגת הקיץ הוא לא ממש קיבל מספיק הזדמנויות, ולעתים אף לא שותף בכלל. בנבחרת ישראל יקוו לבנות סביבו את הקו הקדמי לשנים הבאות, אבל כל מי שמצפה לראות כוכב בהתהוות כבר העונה - כדאי שימתין קצת.
על פי הדיווחים ישנה סבירות לא קטנה, שברוקלין תשלח את וולף להתחשל בג'י ליג במהלך העונה. במועדון כבר שלחו רמזים שהראו כי הם מתכוונים לפתח אותו לאט וביסודיות. מאמנו במישיגן, דאסטי מיי, כינה אותו "הלפטופ שלי", ולא הפסיק להתלהב מחכמת המשחק של וולף. אבל לפעמים וולף נתפס כשהוא 'חושב יותר מדי', מה שיכול גם להאט את קבלת ההחלטות שלו. "מישהו אמר לי פעם שהחוזק שלי הוא גם החולשה - וזה המוח שלי", הוא סיפר. "אני תמיד רואה כמה מהלכים בראש, אבל אז חושב למי תתאים יותר המסירה. וזה לוקח לפעמים זמן".
דני וולף. סיפור מדהים ובלתי צפוי (ברוקלין)הסיפור של וולף הוא לא פחות ממדהים ובלתי צפוי. הוא התחיל מאוניברסיטת ייל, שאולי נחשבת ליוקרתית, אך מבחינת כדורסל נחשבת קטנה. נמשך במעבר והצטיינות במישיגן, שבעיני רבים הייתה מועמדת לאליפות ה-NCAA בעונה שעברה, והסתיים בבחירת סיבוב ראשון ומקום בסגל של ברוקלין נטס. הרעב שהביא אותו עד לכאן, יכול להיות זה שגם יסדר לו מקום ברוטציה של הנטס בסופו של דבר. בעיקר אם אחד מכוכביה - ניק קלקסטון - יעבור בטרייד כמו שמצפים.