בשקט בשקט, לוטן אמסלם יפתח ביום ראשון הקרוב את עונתו השביעית כשחקן בוגרים (השישית ברציפות בליגת העל). מי שפרץ בגיל צעיר בהפועל תל אביב, עבר בקיץ לתחנה חדשה בדמותה של עירוני נס ציונה וינסה להוביל את החבורה של עמית שרף לעונה טובה.
הקריירה של אמסלם לוותה בלא מעט רעש, ככה זה כשאתה הבן של שמעון אמסלם, מגדולי שחקני הפועל ת"א. אבל אמסלם ג'וניור, כבר בן 23, התרגל לכך ואחרי עונה שהסתיימה בצורה קצת חמוצה וכללה את עזיבת גלבוע גליל, הוא מחכה לעונת התפוצצות, או יותר נכון כפי שהוא מגדיר, ליציבות.
כשהוא מבין שתמיד יהיה באור הזרקורים, השחקן הצעיר, שרשם ממוצעים יפים מאוד בגביע ווינר, יפגוש ביחד עם קבוצתו את הפועל ירושלים וינסה להוביל, כאשר מהצד, אבא שלו ינסה לתמוך ולכוון כמו תמיד, בדרך להגשמת החלום האישי, לשחק באירופה.
לוטן אמסלם: ״התרגלתי להיות ׳הבן של׳״רגע לפני פתיחת העונה, אמסלם התפנה לראיון מיוחד ל-ONE, בו דיבר על עזיבת הגלבוע, הציפיות לעונה הקרובה, כמה זה קשה להיות הבן של, עזיבת הפועל ת"א והאם יש לו מקום בקבוצה הנוכחית ומי ראש העיר שמשמש עבורו כמאמן מנטלי.
לוטן, עונה חדשה, ספר על הבחירה להגיע לנס ציונה.
"היה לי חוזה לעוד שנה בגלבוע גליל, ישבתי בקיץ וחשבתי מה אני רוצה לעשות והחלטתי שאני רוצה לעבור קבוצה. היו לי כמה הצעות והדיבור עם נס ציונה קיים כבר כמה שנים. הם רצו אותי לפני שנה ושנתיים והפעם הרגשתי שזה הולך להגיע. שמעתי גם לפני שזה מקום מאוד חם עם אנשים טובים וגם מועדון קהילתי שזה מאוד חשוב ולי ואני נורא מתחבר לזה".
דיברת על החוזה בגלבוע גליל. מה גרם לך לעזוב?
"הגעתי לשם בסיטואציה מסוימת, להיות שחקן מרכזי ולהוביל. בסוף השנה הסיטואציה התהפכה ופתאום שיחקתי פחות, פחות הסיטואציה שלשמה הגעתי. זה יכול לקרות, אבל הבנתי שזה פחות מתאים לי ופחות מתאים להם. נפרדנו בשלום".
"פחות התאים בגלבוע". אמסלם (חגי מיכאלי)מי אשם?
"אני לא אוהב לחפש אשמים. גם מבחינת המשחק שלי: אם היה לי משחק לא טוב, זה מאוד קל לברוח למי אשם. יש לי מאמן מנטלי בשם רן קוניק (ראש עיריית גבעתיים) שהיה אלוף ישראל בפינג פונג. בשיחות שלנו הוא נותן לי דוגמה אותו, שהוא כשחקן פינג פונג יכול להאשים רק את עצמו אם הוא מפסיד. הוא אמר שהבעיה שלי היא שאם אני מפסיד, אני יכול להאשים את כולם".
"אז אני מנסה פחות לברוח להאשמות של אחרים ומסתכל גם על עצמי. יש מצב שגם אני עשיתי טעויות ולצערי הסיטואציה שם לא התאימה לי גם מקצועית וגם חברתית. זה לא שחברתית לא הסתדרתי כי אהבתי את כולם והם אותי, אני מסתדר בכל מקום. אבל זה פשוט לא התאים".
רן קוניק (רדאד ג'בארה)אז גיל בני, ששימש כשף שלך כבר לא איתך. מי יבשל לך עכשיו?
"שאלה טובה. למזלי יש לי את אמא שלי וחזרתי הביתה. אני לא צריך את גיל בני יותר (צוחק), יש לי את אמא שלי".
אתה מדבר על החזרה הביתה. פגשת את הפועל ת"א, המועדון בו גדלת, בגביע ווינר. זה עוד עשה לך משהו?
"תמיד. זה תמיד עושה משהו להגיע ולראות את האנשים. אלו האנשים שאני יכול להגיד שגידלו אותי. גם מבחינת הקהל, אני מכיר כמעט את כל הפרצופים, אז זה תמיד מרגיש מיוחד להגיע".
התוצאות שלכם לא מרשימות עד כה. ממה אתה שואב אופטימיות?
"קודם כל אנחנו צריכים להיכנס לפרופורציות: זה לא נעים בכלל ולא מתאים, אבל כשהייתי בגליל עליון, התחלנו את העונה במאזן 7:1 וסיימנו את העונה במקום החמישי. כדורסל הוא מאוד דינמי, נבין את הטעויות שלנו בתור קבוצה ובתור שחקנים ונצא מזה. בגביע ווינר כשמפסידים אומרים שאלו משחקי הכנה וכשמנצחים אז אתה אלוף".
שחקני עירוני נס ציונה 2025/26 (חגי מיכאלי)יש איתך בקבוצה אלוף NBA (דמיון לי), מה אתה לוקח ממנו?
"וואי, הוא מיוחד מאוד. קודם כל הוא בן אדם מיוחד: פגשתי שחקנים ששיחקו ב-NBA או היו אלופים. אבל לא פגשתי בן אדם שהיה ברמה הזאת והוא כ"כ מיוחד. צנוע, שקט, עובד קשה. אם לא הייתי יודע מי הוא, הייתי חושב שהוא בא מהליגה השלישית בסינית. בסוף הוא בא מהאולמות הכי גדולים בעולם, לחדר הלבשה קטן ולאולם קטן, אין לו את הדברים שהוא רגיל אליהם. הוא לא מתלונן, מוצא את הפתרונות ובא לשאול איפה להשיג דברים בת"א. אפשר לקחת ממנו הרבה, במיוחד מהאופי שלו ומאיך שהוא מתנהל".
אז מה המטרות שלכם העונה?
"אני אישית, בכל קבוצה בה הייתי, מכוון הכי גבוה. גם כששיחקתי בגליל העליון והייתה מלחמה ולא היו לנו זרים, כיוונתי לבית העליון. אני יודע שאלו המטרות גם פה וזה מה שאמרו לי לפני שהגעתי לפה. יש פה מאמן מצויין ושחקנים טובים למרות ההפסדים במשחקים הראשונים. הקבוצה הזאת צריכה לשאוף לחלק הכי גבוה בטבלה, בטח בעונה הזאת שחוץ משלוש הגדולות הליגה די שיוויונית".
בגיל 23, אתה מרגיש שהחלפת יותר מדי קבוצות? כמה אתה מחפש מקום להשתקע פה?
"זה כן מבאס אותי שהייתי בארבע קבוצות עד עכשיו, אבל אלו סיטואציות: אתה מתכנן משהו והחיים קורים. תמיד אמרתי שאני רוצה להיות שחקן של קבוצה אחת. בגליל העליון היו לי שנתיים מאוד טובות והייתה לי אופצייה להתקדם לגלבוע גליל עם סיטואציה טובה. בגלבוע חשבתי שאשאר, קרה משהו והייתי צריך ללכת. בהפועל ת"א אותו הדבר: הייתי בטוח שאהיה שם כל החיים, קרתה סיטואציה והייתי צריך ללכת. בסוף צריך להתכוונן לפי הסיטואציות ולא בהכרח לפי מה שאתה רוצה".
"אתה מתכנן משהו והחיים קורים". אמסלם (חגי מיכאלי)הזכרת את הפועל ת"א. בסיטואציה הנוכחית יש לא מעט שחקנים ושיחקת נגדם. יש לך מקום שם?
"קודם כל אני מכבד את כולם וחושב שכולם שחקנים מצוינים, אבל אני חושב שאני לא נופל מאף אחד. זה לא משנה איפה תשים אותי, אף פעם לא אגיד שאני נופל ממישהו. אני חושב שיש לי מקום בכל מקום. אני צריך עוד לעבוד קשה ולהוכיח שאני ראוי להיות במקום הזה, אבל אם אני מסתכל על עצמי ושואל אם יש לי מקום? אז אני חושב שכן".
פרצת מאוד מוקדם עם הרבה רעש. כמה זה מלחיץ להיות הבן של שמעון אמסלם?
"מלחיץ? דיברנו פה עם הצלם שלך והוא היה ב-300 ימי מילואים ביחידה קרבית, זה מלחיץ. בסוף אני עושה את הדבר שאני הכי אוהב בעולם והתברכתי שאני עושה מזה כסף. פרצתי בגיל צעיר, עד התקופה שפרצתי אנשים אמרו לי שאני צריך לפרוש בכלל. זה לא קל להיות הבן של אבא שלי כי זה בא עם הר של ציפיות, אבל אני כבר רגיל ואני חושב שאני מתמודד עם זה יפה".
שמעון אמסלם (חגי מיכאלי)הפריצה המוקדמת הכניסה את הקריירה שלך להיי מהר מדי?
"דווקא לא: בגלל שיש לי את אבא שלי אז הוא השאיר אותי בפרופורציה כל הזמן. לא עפתי מעל הפופיק ואם אנשים אחרים עפו מעל הפופיק איתי, אז אני לא צריך להסתכל על זה אלא על עצמי. בסוף אני עובד קשה ומסתכל על עצמי".
אבל על כל פעולה שלך מדברים יותר?
"כן, מסכים שעל כל פעולה שלי מדברים יותר: פחות לטוב אלא יותר לרע וצריך להגיד את האמת. זה בסדר, אני צריך לחיות עם זה וזה מה שבא עם הייחוס המשפחתי שלי. אני רגיל לזה, לא מתייחס לזה ומשתדל להשאיר את רעשי הרקע מסביב. אני מבין שאני לא נמצא בסיטואציה רגילה: אבא שלי תמיד איכשהו באור הזרקורים. זה היה בהישרדות, כשהוא היה שחקן, כשהוא היה ברוקדים עם כוכבים ועכשיו כשהוא בהפועל ת"א שזה הדבר הכי מדובר שיש. אז אני מבין את זה וזה במקרים מסויימים משחק לטובתי. אז אני חי עם ההשלכות".
"מדברים על כל פעולה, פחות לטוב ויותר לרע". לוטן אמסלם (חגי מיכאלי)זה מצחיק, כי דווקא עכשיו כשהוא בהפועל ת"א, אתה לא נמצא שם. פספסתם הזדמנות להיות יחד.
"אני חושב שהוא אוהב את זה ונהנה מזה. הוא מאוד מחובר לקבוצה ברמה האישית. הוא מנסה לבוא למשחקים שלי כמה שיותר, אבל צריך לפעמים להיות בחו"ל וזה קצת מקשה. החברים באים לתמוך במקומו. אבל אנחנו מצליחים לשלב".
אולי תלך לבקר אותו בסופיה.
"יש מצב, אבל רק בסוף העונה (צוחק)".
ספר על השיחות שלכם.
"אבא שלי בן אדם מאוד מאוד מיוחד. לא הכרתי הרבה אנשים כמו אבא שלי, הוא באמת כל הזמן חיובי ומסתכל קדימה. הוא אף פעם לא מסתכל אחורה. אם היה לי משחק לא טוב ואני אומר לו שאני מבואס ושלא בא לי לצאת מהבית, אז הוא אומר שזה מת ושנתקדם קדימה. לא רק שהוא אומר את זה, הוא גם מתנהג ככה כלפי עצמו אז מאוד קל לי ללכת אחרי זה. יש לנו הרבה שיחות מנטליות, פחות על דברים מקצועיים על המגרש".
"אבא שלי אדם מאוד מיוחד". לוטן אמסלם (חגי מיכאלי)ההייפ הזה שליווה את תחילת הקריירה בהפועל ואז העזיבה. זה יכול לשבור?
"קודם כל זה בכלל לא קל. אבל בגלל הדרך שעברתי כשהייתי ילד, זה שהתחלתי מלמטה ושלא ניבאו שאהיה שחקן ופתאום פרצתי תוך כדי עליות וירידות, באתי מוכן למעבר מהפועל ת"א, עם הרבה קהל לקבוצה כמו גליל עליון, קבוצה שקטה יותר. זה הכין אותי ולמרות שהיה לי חודש ראשון יותר קשה, מאז לא הסתכלתי לאחור".
מתי תגיע עונת ההתפוצצות שלך?
"אני חושב שהייתה לי כבר עונת התפוצצות בגליל העליון: הייתה לי עונה עם ממוצעים של 11 נקודות ושבעה ריבאונדים והייתי ישראלי בכיר. בשבילי, עכשיו זה יותר לשמור על קו מסוים ויציבות. להראות שאני יכול להיות עוגן של קבוצה. החלום שלי הוא לשחק באירופה ואחד הדברים עליהם אני מדבר עם האנשים שקרובים אליי הוא להיראות יציב".
מה אתה מבין מהשיחות עם המאמן עמית שרף על התפקיד שלך?
"כמו שאמרתי לך קודם: באתי לקבוצה מסוימת בשנה שעברה בה נאמר לי שאני הולך להיות ה-שחקן של הקבוצה ובסוף קרה משהו אחר. אז כרגע אני לא בא עם ציפיות מפוצצות: אעבוד קשה, אלחם על המקום שלי כמו כולם. אני מצפה מעצמי להיות מוביל בכל מקום בו אהיה, זה באופי שלי".
עמית שרף (רועי כפיר)מה עוד אתה צריך להשתפר מקצועית כדי להיות שחקן בכיר?
"אני חושב שמאוד שיפרתי את הצד המנטלי אצלי אבל אני חייב להמשיך ולשפר אותו. זה חלק מאוד ענק בכדורסל, לא מבינים את זה מספיק. מבחינת הכדורסל, אני חייב להמשיך לעבוד על הקליעה ולהיות יותר יציב בפן הזה".
נוצר לך גם טיקט של שחקן שיודע להטריף גם בפן ההגנתי. אבל לפעמים זה גם קצת אובר.
"אני מאוד עובר לשמור: לקחת את השחקן הכי טוב אצל היריבה ולנסות לעצור אותו זה משהו שנותן לי סיפוק כזה. לפעמים זה בא עם אובר התלהבות ואז אובר עבירות. זה מה שטוב בי ומה שרע בי, אבל למדתי שאפשר להביא את זה לאמצע ולא צריך להרוס את זה לגמרי".
מה החלום הגדול?
"החלום הגדול הוא עדיין לשחק באירופה. אני בטוח שאהיה שם ואגיע לשם. אני עובד מאוד קשה בשביל זה".
ראית את נבחרת ישראל בקיץ, מה דעתך?
"קודם כל זה היה טורניר מרגש. היו לי שם חברים מאוד טובים: ים מדר, תומר גינת שהוא אחד החברים הכי טובים שלי, בר טימור, דני אבדיה. מאוד שמחתי בשבילם, הם היו נבחרת מדהימה. אחד החלומות שלי הוא להיות חלק מהנבחרת יום אחד. הם היו נבחרת מרגשת במיוחד בתקופה כזאת".