ליגת החמ"ד בכדורסל, שהוקמה ביוזמת מנהל החמ"ד בשיתוף הפיקוח הארצי על החינוך הגופני והתאחדות הספורט לבתי הספר בישראל, מהווה מסגרת תחרותית משמעותית המחברת בין מצוינות ספורטיבית לחינוך לערכים של מנהיגות, התמדה ועבודת צוות. השנה, אחד הסיפורים הבולטים בליגה הוא של עודד אפשטיין, תלמיד י"ב וקפטן קבוצת תיכון הימלפרב, שהוביל את קבוצתו לזכייה שנייה ברציפות באליפות.
רגע לפני שריקת הסיום, כשהכדור האחרון היה בידיהם של שחקני תיכון הימלפרב, הקהל באולם הספורט במודיעין עצר נשימתו. בתום משחק דרמטי מול יריבה עיקשת, ניצחו הירושלמים את גמר ליגת חמ"ד לשנת תשפ"ה בתוצאה 69:67 – וזכו באליפות בפעם השנייה ברציפות.
אבל עבור הקפטן עודד אפשטיין, תלמיד י"ב בן 18 שזה עתה סיים את לימודיו, מדובר היה בהרבה יותר מזכייה. "זה רגע של שיא – של דרך, של קבוצה, ושל חברות", הוא אומר. "זו הייתה שנה שלמה של עבודה קשה, הקרבה, מנהיגות והרבה אהבה למשחק".
עודד אפשטיין עם הגביע (יהודה הליקמן)אפשטיין הצטרף לקבוצת החטיבה כבר בכיתה ז', לאחר שהמאמן רחמים לקח אותו ועוד כמה חברים מחוג בבית ספר יסודי והעביר אותם מכדורגל לכדורסל. בנוסף להיותו שחקן מוביל, הוא גם מאמן קבוצת כיתה ז' באליצור ירושלים – מועדון שבו הוא עצמו משחק בנבחרת הנוער הארצית.
"זה התחיל בתקופת המלחמה, כשמאמנים יצאו למילואים ופתאום הייתי צריך להוביל קבוצה בלי הכנה מוקדמת", הוא מספר. "עשיתי קורס מאמנים בקיץ, ובסופו קיבלתי את קבוצת הילדים – בדיוק בגיל שבו אני התחלתי לשחק. הרגשתי אחריות להיות דוגמה אישית. אם אני אומר להם להתאמן קשה, אני חייב גם להראות להם איך זה נראה. יש ימים שהייתי באולם מ-6 בבוקר עד 11 בלילה – שמונה אימונים ביום, גם כמאמן וגם כשחקן".
עונת 2024-2025 נפתחה באכזבה – הפסד מפתיע בשלב הבתים למעלה אדומים אילץ את תיכון הימלפרב להתאפס במהירות. "באנו שאננים, חשבנו שננצח בקלות. אבל ההפסד הזה היה קריאת השכמה אמיתית", משחזר עודד. "עלינו מהבתים בשיניים, אבל זה מה שעורר אותנו".
ברבע הגמר, במשחק חוץ טעון מול ישיבת שקד, הצליחה הימלפרב לנצח בהפרש של 26 נקודות. המשחק הוקדש לזכר אבא של תלמיד בית הספר שנרצח, והאולם היה מלא עם כ-200 אוהדים מקומיים שעודדו בטירוף, מול רק 20 אוהדים שהגיעו מירושלים. "זה היה אחד המשחקים הכי עוצמתיים בעונה", הוא מספר.
בחצי הגמר מול ישיבת נחשון, שנערך באולם הביתי, הקהל המקומי מילא כל פינה. "האולם אצלנו קטן והקהל קרוב למגרש – זה יצר אווירה מטורפת", אומר עודד. "במחצית הראשונה הם הובילו ב-8 נקודות, ממש פחדנו, אבל הדחיפה של הקהל הטריפה אותנו וניצחנו בהפרש של כ-15 נקודות".
שחקני הימלפרב עם הגביע (יהודה הליקמן)רגע השיא התרחש בגמר עצמו מול חמ"ד לפיד מודיעין, שבו דוד סרלין, חבר הקבוצה, איבד את אחיו שבוע לפני המשחק – אך התעקש לשחק. "הוא הגיע ישר מהעלייה לקבר, לקח מונית מהר הרצל, לא התאמן כל השבוע – ובמשחק עצמו שיחק הכי גדול", מספר עודד ברגש. "זה היה רגע של עוצמה נפשית, של קבוצה שנלחמת יחד".
למרות יום קליעה חלש משלוש (8% בלבד), הצליחה הימלפרב לנצח הודות לתצוגת שיא של אלעד אלפסי שקלע 34 נקודות והוריד 11 ריבאונדים. "לא שיחקנו את הכדורסל הכי טוב שלנו, אבל לא ויתרנו לרגע", מוסיף עודד.
מעבר להישג הספורטיבי, עודד מדגיש את החברות בקבוצה כמרכיב מרכזי. "אנחנו 22 שחקנים בנבחרת, כולנו מגיעים לכל אימון ודוחפים. אנחנו תשעה תלמידי י"ב שנשארנו עד הסוף – חברים מגיל קטן, משחקים ביחד, מכירים אחד את השני בכל מובן אפשרי. זה מה שעזר לנו להגיע לניצחון".
התמיכה של בית הספר מהווה דחף מרכזי עבור הנבחרת. "מהבית ספר אנחנו מקבלים מלא תמיכה. זה בסוף הדרייב שלנו לפעול – הבית ספר", אומר עודד. "אם היינו סתם קבוצה או סתם משהו שלא מייצגים אף אחד, אז אני לא בטוח שאנחנו מצליחים להגיע למה שהגענו. כי כל הנבחרת וכל זה שאנחנו מייצגים את הימלפרב ואת החברים שלנו ואת המורים שלנו ואת בית הספר שאנחנו לומדים בו – אז אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים לייצג בכבוד".
עודד רואה בעצמו חוליה בשרשרת חינוכית. "כשהייתי בכיתה ז', הסתכלתי על הנבחרת הבוגרת בהערצה. היום אני יודע שיש ילדים שמסתכלים עליי ככה – וזו אחריות גדולה להיות מודל לחיקוי".
הקשר החזק בין הימלפרב לכדורסל הוא חלק בלתי נפרד מתרבות בית הספר. "מכיתה ז' זה החלום – אתה מתחיל את הימלפרב בהפסקות משחק כדורסל בשביל להיות טוב מול חברים שלך, בשביל להגיע לליגת החמ"ד, להגיע לשידור", מסביר עודד. "זה כל פעם משהו, זה סיפור אחר, זה שבועיים לפני אנחנו מתאמנים רק לזה. כל הראש שלי בחודש של הגמר חמ"ד, הוא רק מוקדש לחמ"ד. אנחנו ממש משקיעים בטירוף בשביל זה, וזו חוויה עם כל בית הספר ועם כל הקהל. זו באמת חוויה של פעם בחיים".
את לימודיו סיים לאחרונה, ובקרוב יתגייס לצה"ל. "הדבר היחיד שאני חושב עליו עכשיו זה להתגייס. אני רוצה להגיע לקרבי, לכמה שיותר להסתער", הוא אומר בנחישות. "בשנתיים האחרונות הרגשנו שאנחנו רוצים להיות חלק מהמלחמה. עד עכשיו שיחקנו בנבחרת ונהנינו – עכשיו הגיע התור שלנו לשמור על אחרים שגם יוכלו לשחק בנבחרת".
ומה אחר כך? "אני רואה את עצמי חוזר אחרי הצבא לאמן או לשחק באליצור. הכדורסל הוא חלק ממני. בינתיים, אני לוקח איתי את כל מה שלמדתי כאן: על חברות, מחויבות, ועל מה שחשוב באמת".
רועי שרוני, מנהל הליגה מטעם חמ"ד: "ליגת חמ"ד בכדורסל הפכה למסורת ערכית וחינוכית משמעותית במוסדות החינוך של החמ"ד ברחבי הארץ. מעבר לרמה הספורטיבית הגבוהה, הליגה מעניקה לתלמידים חוויות של ספורטיביות, דרך ארץ ומנהיגות, ומהווה זירה שמעצבת את דורות העתיד של החברה הישראלית – צעירים שמביאים איתם רוח של מצוינות, ערכים ואחריות בכל תחום".