איזו התרגשות לנחות בארץ עם גביע אירופי ולראות את ה-3,000/4,000 אוהדי הפועל ת”א בשדה. זה מחזה שחיכינו לו 32 שנים, חבורת גברים שיצאה למסע לפני 6 חודשים, מסע מטורף כשאתה לא משחק בארץ עם חלום של איש אחד בשם עופר ינאי. היו קבוצות בהפועל שניסו להגיע להישג הזה בעבר. כולם ניסו, כולם טובים כולם מוצלחים, אבל החבר’ה האלה הצליחו וזה ההבדל, ההבדל זה עופר זה איטודיס, המערכת, אנשים מחויבים שיצאו למסע משותף והחליטו שלא חוזרים בלי שמסיימים ביחד הכי טוב שאפשר. זה עלה לנו בהרבה שעות עבודה וטיסות וריחוק מהבית אבל בסוף זה משתלם.
זה לוקח זמן לעכל את זה, אני לא בטוח שהצלחתי להבין עוד בכלל מה עשינו. עברנו בית מאוד מאוד קשה ביורוקאפ, בלי יתרון ביתיות באף משחק מול שתי ספרדיות מטורפות, בטח ולנסיה וגם גראן קנריה, את שתיהן ניצחנו בבית שלהן. קהל עוין, קיבלנו יחס לא חביב בלשון המעטה מהמארחות אבל ידענו לעשות את העבודה. כדי לעכל את זה יקח עוד קצת זמן, צריכים לנחות, לישון לילה כמו שצריך, לבוא לאימון מחר לקראת המשך הליגה ולאט לאט נבין שאנחנו בצד הנכון של ההיסטוריה – זה מה שיפה.
אני המוטו שלי לאורך כל העונה היה: ‘לא מתעסקים במכבי, מתעסקים בהפועל ת”א’. ברגע שאתה מתחיל להתעסק במישהו אחר, אתה תרגיש לא נעים, לא עם עצמך ולא עם התוצאות. קודם כל להתרכז בעצמנו, עכשיו כשהגענו ליורוליג, שזו הייתה המשימה הראשונה שינאי הטיל עלינו, אפשר לנשום. אפשר לתכנן, יש אנשים מאוד מנוסים במערכת, נוסיף עוד אנשים שיעזרו לקבל החלטות נכונות. נבוא לליגה הזאת, השנייה בטיבה בעולם למעשה, וננסה לעשות תוצאות טובות, אף אחד לא מצפה שזה יהיה בחודש-חודשיים הראשונים. אולי אפילו לא בעונה הראשונה, אבל נעשה את כל מה שאפשר כדי לייצג את המועדון הזה בגאווה באחד המפעלים החשובים בעולם.
איש וויינרייט וג'ונתן מוטלי מאושרים (חגי מיכאלי)לא משווה לאף אחד, אבל באיטודיס יש משהו שאתה לא יכול לא לתת 100% מעצמך – המחויבות שלו, הסדר, המשמעת, הכיוון של הקבוצה והרצון שלו לבוא לכל משחק ולהילחם. כשאתה שואל אותו מה הוא עושה בחיים הוא אומר: ‘אני נלחם. נלחם בשביל לנצח, כדי שיעשו את הדבר הנכון, כדי שהמערכת תעבוד יותר טוב’, זו העבודה שלו. זו חבילה שאי אפשר להתעלם ממנה וכולנו נדבקנו בזה ממנו. זה מה שמבדיל בין מאמנים טובים למאמנים הגדולים, הוא מהמאמנים הגדולים שבגדולים.
כשחקן לקחת את הגביע זה אקסטזה מטורפת, כחבר הנהלה אתה צריך לראות את המערכת כולה – השחקנים, הצוות, הבעלים, המאחורי הקלעים גם מה עושים מפה והלאה, איך עושים שהכל יתנהל כמו שצריך. המשימות שמצטברות איפשהו עדיין לא גורמות לך להרגיש את האושר של הזכייה, אבל אנחנו נגיע גם לשם. האושר לא עצור, הוא עדיין לא מעוכל.
תודה למכבי ת”א על הברכה, מעריכים את זה. ואיך אומרים, ניפגש בשנה הבאה. מניח שיש לנו עוד מפגשים השנה בפלייאוף אני מאמין, אין לי מה להגיד. אנחנו בשישי כבר משחקים נגד נס ציונה, יש לנו עוד משחק נגד הפועל חיפה ואחרי זה מתחיל הפליי-אין. אז יש לנו עוד חודש לאושש את השחקנים, להביא אנרגיה, לחזור לפוקוס, למיקוד, יש אליפות שאנחנו רוצים להתמודד עליה ונתחיל להתכונן לשנה הבאה. יש המון עבודה לעשות, אנחנו יודעים את זה. הרבה אנשים רוצים להצטרף עכשיו להפועל ת”א, מחפשים לסגור כבר עכשיו לשנה הבאה – אם זה מנויים, תאים, ספונסרים, יש מלא עבודה.
איטודיס: מגיע לעופר ינאי שיתמכו בדרך שלו