לאורך ההיסטוריה שלה, ברצלונה תמיד הייתה מזוהה עם זהות טקטית ייחודית, מה שמכונה ה-DNA של בארסה. אלא שנדמה שבשנים האחרונות חסרו לה כמה חומצות אמינו הכרחיות – בעיקר הרעב, האכזריות והרגע הקטלני מול השער. במובן מסוים, הקבוצה איבדה בשנים האחרונות את האינסטינקט ההישרדותי שעדיין פועם ביריבתה המושבעת, ריאל מדריד. גם כשהיריבה עושה עבורה את העבודה – כמו ההפסד של הלבנים לוולנסיה – ברצלונה לא תמיד יודעת לנצל את ההזדמנות, כמו בתיקו המאכזב מול בטיס.
ובכל זאת, משהו חדש קורה תחת האנזי פליק. הגרמני הצליח בתוך חודשים בודדים להחדיר תחושת יציבות, שקט, ובעיקר אמונה מחודשת בפרויקט. לא מדובר רק בטקטיקה או מערכים – אלא בתרבות. הסגל מאוחד סביב רעיון, סביב דרך, וסביב מאמן שמשדר ביטחון גם כשהדברים פחות הולכים. ריאל עוד בתמונה, אבל הסדקים שם בולטים: בוז לוויניסיוס, ביקורת קשה על קרלו אנצ'לוטי, והתפרקות מבנית נראית לעין.
לצד הכאוס במדריד, ברצלונה מציגה מגמה הפוכה. פליק בן ה-60 מצליח לא רק להחזיר את הקבוצה למסלול של זכייה בתארים – אלא גם להחזיר את הקהל למגרשים. גם כשהתוצאות לא מושלמות, התחושה הכללית חיובית, האמון במאמן קיים, והשחקנים מגיבים בהתאם. החיבוק של גאבי לפליק אחרי השער מול בטיס מסמל יותר מכל את מערכת היחסים הזו: יש כאן חיבור רגשי אמיתי – והרעב לתארים חזר.
גאבי חוגג עם האנזי פליק (רויטרס)המספרים לא משקרים: ברצלונה הפכה לקבוצה הפורייה ביותר באירופה, עושה זאת עם שלד צעיר מבית ועם חיזוק יחיד בקיץ – דני אולמו. כשמביטים על הבעיות הכלכליות של המועדון ועל כך שהוא מארח באצטדיון חלופי, ההישגים נראים עוד יותר מרשימים. ובעיקר – ניכר שיש כאן תהליך, ויש לו כיוון.
פליק אולי לא מדבר על טרבל בקול רם, אבל הדיבור קיים. ההבדל בין בארסה של השנה לשנים קודמות הוא לא רק בתוצאה – אלא בתחושת המוכנות והבשלות. הקבוצה משחקת טוב, יודעת לנצח, יודעת לסבול, ובעיקר נראית כמו מועמדת לגיטימית לזכות בכל תואר אפשרי.
מועמדת לכל התארים. ברצלונה (רויטרס)הציפיות כעת הן שהקבוצה תדע להכריע ברגעים הגדולים. לואיס אראגונס אמר ש"הכל נקבע בעשרת המשחקים האחרונים של העונה" – וזו בדיוק השעה של פליק להוכיח שהיסודות שהניח חזקים מספיק. כי למרות שאולי לא יזכה בכל, התחושה היא שזה רק הקיץ הראשון בפרויקט שיכול להחזיר את בארסה לפסגה.
לראשונה זה שנים, אפשר לומר שלברצלונה יש מאמן שראוי לאמון מלא – והעתיד נראה מבטיח. בניגוד לתקופות קודמות שבהן המאמן היה עול או מגבלה, האנזי פליק הוא הנכס הגדול ביותר של המועדון. אם ייתנו לו זמן – השמיים הם הגבול. והפעם, לא רק מטפורית.
הכתוב הוא טור דעה.